לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המציאות מחייכת אלי שוב


החיים ללא מלים וללא הגיון רציף

Avatarכינוי: 

בת: 71

MSN:  shoshi8588

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2005    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2005

מסקנות מהחיים


הרבה שנים, וזה הרבה הרבה, חייתי תחת צל כבד של ביקורת.
סביבי אנשים חכמים, אנשים סקרנים שלא הטלתי ספק ביכולתם.
אחד האפיונים הבולטים שלהם הייתה ביקורת, כאשר הם נתמכו על ידי החברה אשר אימצה לעצמה שיטה המתפארת בה. אנו אנשים נבונים ולנו הביקורת הנכונה, מה טוב ומה לא.
הלגיטימציה לביקורת הייתה ברקע כל הזמן.
בשם הביקורת והתבונה, נעשו העוולות הקשות ביותר.
והן נעשות עד היום, ללא בושה ולעיני כל.
כל עוד הביקורת מנומקת "היטב" ו"נכונה", היא לגיטימית.
לא הטלתי ספק בכך, היא הייתה שם, הזינה את עצמה, סיפקה לעצמה מזון לתבערה, שם היה כל מה שנדרש לה לקיומה.

יום בהיר אחד, בנין הקלפים המעוצב היטב קרס.
לנימוקים לא היה חיות משל עצמם.
המשפט "יגעת מצאת" קבל משנה תוקף.
וכשלא יגעת, מצאת דברים אחרים.
להם אין תשובות, להם אין נימוקים סדורים ובכל זאת הם קיימים.
הם קיימים לצד העוולות, לצד הרע והטוב בערבוביה אחת.
רק דבר אחד נישאר, ההתנסות, שלא תמיד נכונה וטובה לכולם.

אני צריכה להמציא שיטה אחרת שעובדת לי.
מה נשאר לי, האדם הפשוט לעשות, למצוא מה שטוב לי.
לדבוק בזה עד אשר אמצא משהו אחר שטוב לי יותר.
הפגניזם בהתגלמותו.

מה רע בזה?
הרע היחיד הוא, שאין זמן לבדוק כל דבר ולכן צריך להקשיב לאדם אחר.
אני בוחרת למי להקשיב.
זה מצריך העמקת היחסים, להקשיב, תוך בדיקה מדוקדקת.
זו אחת האפשרויות עליהן חשבתי.
לבטח יש אינסוף שיטות, כבני אדם על פני היקום.

ומה שנעשה רע? כלומר העבר?
העבר מת, אין לו משמעות יותר.
יש רק ההווה והעתיד.

אין לי שליטה על מה שזה עשה לאנשים אחרים.
אני מאמינה שזה עשה גם וגם.
אז קודם כל, מתנצלת אם פגעתי, אני יודעת שהאדם שנפגע בחר להיפגע ויכל במידה שווה, לבוא, להגיד, ללבן את הנושא עד תום, אם לא עשה כך, סימן שהוא הסתדר.
אם בחר להפסיק להיות בקרבתי, כנראה שזו הבחירה שלו/ה ואין לי שליטה על זה.
אם בחר להישאר, יש לו/ה את הסיבה הנכונה עבורו.
מאחורי הביקורת יש את ההצדקות "הנכונות" למה "לא" לעשות דברים, למה "לא" להיכנס למעורבות רגשית. למה מיליון דברים.
זה בסדר, זה מה יש.
הכל לגיטימי.
נכתב על ידי , 30/1/2005 18:32  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



19,043
הבלוג משוייך לקטגוריות: 50 פלוס , המתמודדים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למסעה של אישה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מסעה של אישה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)