בוקר טוב חברים,
התעוררתי מהסיוט, זה לא היה ממש סיוט ואהבתי להיות שם.
כמו שהבנתי, התרגלתי.
זהו התנערתי, אני נחושה לשנות את מצבי.
לוקח זמן לשנות, יותר זמן מששערתי.
אני חוזרת לפעילות.
אתם מוזמנים להצטרף אלי.
נעשה את זה ביחד.
צעד צעד, בלי לחץ, בהנאה, עם קצת היסטריות בהתחלה, אך כשנתרגל לדרך החדשה זה יזרום.
למעשה כל הזמן זורם, וזה אך ורק עניין של איך מגדירים דברים, את זה למדתי.
למשל, אחד הדברים שהפריעו לי, אך לא עוד, היה התגובה של האנשים סביבי, כל הזמן חשבתי לעצמי, "אולי הם צודקים?"
הם צודקים, בדרך שהם רואים את הדברים, הם צודקים, אך זה גם לא משנה אם הם צודקים או לא, כי זה לא פותר לי את הבעיה שהם צודקים והם גם לא נותנים לי פתרון טוב יותר.
רחוקה מלהגיד שאף שהם "יודעים" והם כבר למדו להגיד את הדברים הנכונים וגם הם לא פותרים לעצמם את הבעיות של עצמם.
כך ש......
אני מתחברת לאלה שמדברים אחרת, שרואים בי את הפוטנציאל ולא את ה"דברים הצודקים".
שמוכנים ללכת, ומוכנים שאלווה אותם.
שם אני וזה הכל, ללא שום הצדקות נוספות.
אני אוהבת את החיים.