המציאות מחייכת אלי שוב

אנחנו חיים בעולם שיש בו מידע רב ביותר.

כל אחד מאתנו כבני אדם בוחר מתוך אינסוף בחירות וזה קשה מאוד לאור המגוון העצום שיש.

לקח לי שנים להבין מי נגד מי, ולקלוט את ההגיון שמאחורי השיטה כדי להבין איפה אני בתוך כל הסמטוחה הזו.

עדיין לא ממש סיימתי, אך אני במקום טוב, נשארו לי עוד שנתיים שבהם אני רוצה להביא לתוצאות ברורות.

נכון, כמו שהאקס שלי צחק עלי רק לפני יומיים, אני בתוך התהליך הזה במהלך עשרים שנה (מאז שהוא מכיר אותי) אך בין לבין, ילדתי בת ותאומים (כן יש נשים שלא נכנסות למה שאני נכנסתי, למעשה אין כמעט נשים שעושות מה שאני עשיתי, זה נחשב להתאבדות) אבל, רק לאחרונה אני מרגישה שיש לי תוצאות כפי שרציתי.

נכון, כל אחד ואחד בוחר דרכים שונות בחייו, למעשה, כבני אדם כך פתרונות אפשריים לבעיה.

אני בחרתי את דרכי, על סמך הניסיון שלי, ולאור השנים גיליתי, שלניסיון בחיי, יש חשיבות עצומה לבחירות שלי ולתוצאות.

מעניין, שזה מין מצב כזה שלא אני בחרתי בו, אלא שהוא בחר אותי, כי ההחלטות לא נבעו כלל מחשיבה קרה ומאורגנת (שני דברים שאני לוקה בהם קשה), אלא, דווקא כי אני לא כזו (כמו מה שתיארתי קודם) הייתי חייבת למצוא את "הדרך שלי" לעשות את זה.

חרצתי לי ערוץ בדם יזע ודמעות.

לא פעם ביטאתי עד כמה אני שמחה שההורים לא היו חלק מהחינוך שלי.

כן, אני יודעת שהיה חסר אהבה משלב מסוים.

אני עדיין לא לגמרי משוכנעת שמה שהם נתנו לא היה נכון (בעיקר אימא שלי).

אני נולדתי לתוך מציאות אחרת לחלוטין ממה שהם מסוגלים אפילו לדמיין.

אני רואה היום את המציאות של הילדים שלי.

אכן, כמו שכתוב "פער הדורות".

אני ערה לפער הזה מאז ומתמיד, אולי בגלל היחס של האבא שלי כלפינו, אולי בגלל מות אמי, אני רק יודעת שהראיה שלי השתנתה כך שמאז שזה קרה, אני רואה דברים אחרת.

למעשה שלושים שנה אני רואה את המציאות ממקום אחר.

וככל שהזמן חולף אני יותר ויותר קולטת, שאני בין הבודדים שרואה את המציאות כך.

למעשה, היום אני יודעת שזה לא מדויק.

זה לא שהאחרים לא רואים, זה רק ש"היציאה מהארון" היא בעייתית.

וזה מסוג הדברים שהתקשורת לא מדברת עליה והיום, כאשר אני במקום אחר, אני בודקת, איך אני רואה דברים לעומת איך "האחרים" רואים.

אני עדיין לא לגמרי פיצחתי את העניין אך, זה לדוגמה, משהו שחשבתי עליו ועלי להעמיק בנושא הזה.