המציאות מחייכת אלי שוב

היה לי יום שמזמן לא חוויתי שכמותו, אבל כן, חוויתי כאלה ואף גרועים יותר.

אני מנסה להשתמש בו ככלי לימודי.

יש משהו שגורם לי לבלבול, שיכול להמשך יומיים רצופים ואף יותר.

כל מה שאני עושה באותם יומיים הם אחרת ממה שאני מכירה את עצמי (האמנם? אני מכירה את עצמי? שליטה/בלבול).

לאחר שההשפעה פגה, אני מוחקת את זה מהזיכרון, כמשהו רע, וממשיכה כאילו לא קרה כלום.

הפעם החלטתי לתקוף את הנושא לעומק.

אני לא יכולה להגיד שאני ממש יודעת מה קרה שם וממתי זה התחיל. אני מניחה שזה יכול לקרות לכולנו, אך אנחנו לא אוהבים לזכור את זה כלל, אני נזכרת בזה כשזה שוב קורה, באותה צורה, ואני מוחקת את הזיכרון שוב וחוזר חלילה.

אולי זה לא קורה לכולם?

אה, כן, נזכרתי, קבלתי מטלה, לבדוק מהם השדונים שלי.

אתמול הבנתי פעם ראשונה, שעלי לטפל בהם, כי הם מחסום רציני להשיג שינוי מהותי בחיי.

כשיש משהו שמפריע למחשבה שלי, אני עושה שטויות, כמו מה שקרה לי ביום שני, שגרמתי לתאונה קטנה.

הבנתי שבמצבי הנוכחי, אסור לי לעשות יותר מפעולה אחת בו זמנית, כיוון שאם אני מנסה לעשות כן, זה מזמין צרות. או אולי בכלל זה מצב שקורה להרבה, אך לא מוכנים להודות בזה?

זה לא משהו שמדברים עליו.

אין עליו סרטים, לא מתייחסים לזה, כאילו זה לא קיים, אך זה כן קיים, כל הזמן קיים.

למשל, אחרי שזה קרה, זה שתובע, החל להתקשר ואני באותו הרגע הייתי עסוקה בדברים אחרים, לא יכולתי להתפנות לבקשה שלו.

המקרה קרה ביום שני והתפניתי רק ביום חמישי.

מיום שני עד יום חמישי קרו לי המון דברים.

אין סיכוי שאצליח להפנים בזמן אמיתי את המאורעות, פשוט חוויתי וזהו, אך באופן מאוד אינטואיטיבי דחיתי הצידה כל דבר שקשה לי להתמודד אתו להיום, זמן שהתחלתי לארגן לי מחדש את המחשבה.

בזמן זה אני נהיית רגישה במיוחד, אני קולטת דברים בצורה אחרת, אני מדברת אחרת, אני לא מצליחה לעצור רגע ולדבר לעניין, אני מדברת על ללא הפסקה ומציפה ללא תקנה.

אני צריכה להמשיך לעקוב אחרי זה.

יצאתי מזה, וחזרתי "לעצמי", לאותה עצמי שאני בונה בימים אלה שאני מאוד מאוד אוהבת את התוצאות שהיא מביאה אתה.

נראה לאן זה יוביל!?