המציאות מחייכת אלי שוב

זה מה שאני, חצופה, איך אני מעיזה לקבוע לי זרם אחר.

היום למדתי בזכות ד' ובכלל, שזה לגמרי בסדר מצדי להיות כך.

זה בעצם השם השני שלי, כן ואני מוכנה לקחת אחריות על מי שאני, איפה שבמקום הקודם שהייתי, לא לקחתי.

היום אני יודעת, זה אני, וזה בסדר.

אני כבר כמה זמן בתוך התהליך שבו אני קולטת שבעצם, בצורה מאוד הדוקה, מבלי שיהיו לי מלים, ידעתי שאני עוקבת אחר מי שאני.

אף אחד לא אמר לי (אמרו לי דווקא ההפך), רבים כעסו עלי (עכשיו אני מבינה למה) וזה בסדר איפה שאני (מי אמר? אני).

כנראה שכך הם פני הדברים.

קלטתי את זה רק היום, אך אני שמחה שכך, כי הבנתי מה עשיתי כדי שזה יקרה.

קודם כל עשיתי כל הזמן, כל מיני דברים ש"מקובל" לחשוב, כי חשבתי שאני עושה דברים "לא בסדר", לא הרגשתי עם זה בנוח וכל הזמן חיפשתי פתרונות חלופיים.

עם הזמן, התעייפתי מלעשות מה שמצפים, כי, כמה אפשר להמשיך להוכיח לאנשים שממילא לא אכפת להם ממני, שגם אני יכולה.

בטח שאני יכולה, כולנו יכולים בצורה זו או אחרת, להתנהג כמו "שמקובל".

עם הזמן (לפני כשלוש שנים, בערך) התחלתי לחפש מה מתאים לי ובמקביל בדקתי את הנושא הזה של ה"מקובל".

אז קודם כל קלטתי שאני לא כמו "כולם" (יש משהו שכן?).

הקושי שלי להתגמש עם מה שיש, בעייתי ביותר.

חזרתי למקום ששם הרגשתי בנוח, אך בהכרח, שוב מצאתי שאני עושה דברים ש"לא מקובל" לעשותם (בהתאם לנתונים הנראים).

המאבק הזה, מקובל (ניתוח נתונים נראים לעומת כל הנסתרים), חשיפת הנתונים הנסתרים כך שכשמתבוננים בנתונים זה נראה אחרת.

הסתמכות על הסביבה (אנשים) שידעו לקרוא את המפה טוב יותר (בטח, איך לא?) רק אני חושבת שלא.

בקיצור הקצורים, אני היום במקום אחר.

כל דבר, אבל כל דבר, כולל חדשות וכולל סרטים וכולל ההההככככלללל, נבדק תחת ההתנסות שאין דבר מוכתב מראש. אין נתונים בסיסיים אין כלום, כל אדם בוחר את דרכו בחיים, ואם הוא לא רוצה להיפרד ממשהו, כנראה שאותו משהו עושה לו טוב.

ואם זה עושה לו רע, כנראה שגם הרע חשוב לו/לה.

כל אחד והבחירות שלו/שלה.

אני מוכנה לחלק טיפ.

כל דבר שאני שיניתי לקח יותר מפיפס לבדוק אם זה נכון.

לפעמים עברו ימים.

לפעמים לקח לי זמן להבין שהשתנה.

הדעה "לא השתנתה", הפחד כן, כי העזתי לעשות את הצעד לגילוי הלא נודע.

הזזת הגבינה, היא בכל רגע ורגע בחיינו, יותר קל שמישהו אחר מזיז את הגבינה מאשר שאנו מזיזים את הגבינה בעצמנו.

חשוב להיות מלווה באנשים אוהבים, שגם הם עברו תהליכים דומים ויודעים שזה קורה ולא מלחיצים ונותנים תמיכה רגשית וכתף ומלטפים במקום הנכון.

ליטוף זה דבר חשוב מאין כמותו, גם חיבוק, גם נשיקה (אבל לא כזה מאולץ, אלא כזה אמיתי על באמת).

גם ליטוף בכתב חשוב, אם יודעים להעביר את התחושה דרך המלים, צריך להתכוון לזה.

הרוח עוברת את ההתכוונות.

כסף זה לא הכל בחיים, זה בהחלט עוזר להרגיש טוב יותר, ביום יום, במקלחת, במטבח אבל המחיר שלו יקר/

יש מאזן שחשוב לשמור עליו, למרות שכשמפירים את המאזן לומדים עד כמה האיזון חשוב, לכל דבר יש את החשיבות שלו.

נוכחות של אנשים מסוימים בחיים שלי, עושה לי טוב.