המציאות מחייכת אלי שוב

אני חוגגת השנה שתי התחלות שנה.

בינואר היה לי יום הולדת 50, כך שחגגתי מבחינתי את תחילת השנה המשמעותית של החיים שלי בינואר.

והיום, כמעט בחצי (קצת יותר), הגיע הזמן לעשות חשבון נפש, כדי לישר קו לדד ליין, דצמבר 2005 (13.1.2006) יום הולדתי ה-51.

בתחילת השנה הכרזתי שזאת תהיה השנה שלי.

היום, 9 חודשים אחרי, מה שנראה לא כל כך חביב, אך זה תלוי בעיני המתבונן.

מבחינתי, אני רואה את זה הרבה יותר מוצלח ממה שאדם מבחוץ עשוי לראות.

קודם כל בתחילת השנה היה לי כמעט ברור, דברים שקודם לא ידעתי.

עד סוף שנת הלימודים הייתי מיושרת לגמרי מבחינת הבנת הנושא ADD, דבר שנולדתי איתו ורק בחודשים האחרונים למדתי להבין את מהותו לעומק.

אפשר להגיד שמבחינתי למדתי והכרתי את הגבולות של עצמי, איפה שעד לא מזמן הואשמתי על ידי האקס שלי, שאין לי גבולות.

מה הוא יודע?

ועוד הוא פסיכיאטר ולא יודע.

למה?

כי במהלך השנה האחרונה, כל הפרות הקדושות, כל אותן אמירות עליהן חונכתי התפרקו אל מול עיני כאחת.

מצד אחד אני לגמרי מבינה איך הם נוצרו, אפרופו הסיפור הקודם שלי כאן (בעניין תרבות ודהירה קדימה), אך היום אני מיושרת לגמרי עם כל הדעות והאמונות שלי. לא יכלו להפיל אותי בפח שוב.

היום נסעתי באוטובוס (אני מרבה לעשות את זה בשבועיים האחרונים מאז שמכרתי את האוטו) ואני נפגשת עם  אחיותי (השאר הם תלמידי בית ספר), שעדיין לא נוהגים וזקנים ונכים (כמוני) שביבי כיסח להם את הצורה בשנה האחרונה.

ישבתי היום ליד עיוורת.

שתינו צחקנו על מחורפנת אחת שדברה בפלאפון (איך אני יודע שהיא מחורפנת? היא סיפרה בעצמה בקולי קולות).

אני מאחלת לכל אדם בשנה הקרובה שיסע באוטובוס, כדי לא לפספס את ההצגה הכי טובה בעיר.

עם ישראל לא רואה את עצמו (הוא רואה  TVתוצרת USA ולא קולט שהכל מיועד להפוך אותנו לתיירים שפוטים).

הישראלי, מזמן מזמן הפסיד את העצמיות שלו, הממשלה הלא מוצלחת שלו, מנצלת לרעה את כוחה והשאר עושים את זה. התקשורת בחו"ל (מי מסתכל על מה שהישראלים מיצרים?).

לכן, אני מאחלת לכולם שהשנה תהיה שנת פקיחת עיניים, בדיקה יסודית של הדעות הקדומות, שנת יצירת הדבר הנכון לכל אחד ואחת, כך שזה יוביל אותו/ה לאושר עילאי.

וזכרו – חיים רק מ-0 עד 80 ואולי קצת יותר, למרות שאומרים עד 120, אחרי גיל 80 זה בעיה (ואני אומרת את זה מהכרות באנשים שהגיעו לגיל הזה).

ותפסיקו להאמין בעינים סגורות בתנ"ך, במיתולוגיה היוונית וכו'.

אמנם הסיפורים שלהם מרתקים וחשובים (הם יודעים קצת על החיים, לבטח יותר מאיתנו לצערי) אך עדיין, זה נכתב לפני 2000 שנה ויותר.

היום אף שזה לא אחרת, זה יכול להיות אחרת.

אדם שכבש את הירח, יכול לעשות עם עצמו דברים עילאיים.

שנה נפלאה, מלאה אושר ודבש ושכל החלומות של כולכן, תתגשמנה.

מגיע לנו.