המציאות מחייכת אלי שוב

אני כל פעם שוכחת וחוזרת ונזכרת שאני באימון לשינוי ההתייחסות שלי למציאות החיים שלי.

הרפלקס הטבעי שלי הוא לתרגם בדרך הישנה. יש מין משחק כזה של ישן/חדש שמשחק כל הזמן.

כששואלים אותי לפני שאני קמה מהשינה, אני מגיבה בצורה הישנה. אחרי זמן אני מוצאת שדי בקלות עוברת למצב רוח האחר.

ביום ששי הראו בטלויזיה על שיטת הצחוק. אחת המרואיינות שם היתה בת זוגתי בסדנה שעשיתי אצל אירית רושין. לפני הסדנה לא הכרתי אותה. במהלך הסדנה קרו לשתינו דברים נפלאים, בלי שום קשר לעובדה שלא הכרנו אחת את השניה קודם לכן. בינתיים כל אחת הלכה לדרכה ובינתיים, שנתיים אחרי, מצאתי אותה אצלי בסלון, במהדורת החדשות. בחיפושיה אחר הרצון לעשות שינוי בעולם התחברה לצחוק. היא למדה שיטה של הודי אחד, שמעודד צחוק כשיטה נפלאה לשחרור מלחצים ושיטת חיים לאיזון המתחים בחיים. בראיון אתו, הוא אמר שהשיטה של הצחוק, בהתחלה נראה מלאכותי לצחוק, אך גילה שניתן להפוך את  המלאכותי הזה לחלק ממך, זה אך ורק טבעי.

זה מאוד הסתדר לי עם דברים אחרים שלמדתי בשנים האחרונות. זה יתקשר לי ליכולת לשנות ערוץ רע, כזה שאנחנו לא מרגישים נוח איתו ולפלס דרך לערוץ טוב יותר. אני מיישמת את זה בחיים שלי.

הרפלקס המוכר הזה, כשאני קמה מהמיטה (לא משנה מתי) משתנה למשהו אחר, ששם יכולים לקרות הדברים הנכונים לי.

כך קרה, שבצהריים כעסתי מאוד, אבל מאוד על אחד מילדי, שבאופן שיטתי עושה לי קשיים באכילה (זה גדול עליו) ויש לנו דיבור מתמשך של כמה חודשים בנוגע לכך ומדי פעם זה חוזר ביחד עם דברים רבים אחרים שהוא עושה שמדליקים אצלי נורה.  זה מצריך טיפול יסודי יותר.

לאחר התגובה הישנה שבה כעסתי, כי זה באמת הרגיז אותי.

התיישבתי איתו בניחותה והסברתי לו מה הקושי. קבעתי איתו דברים קונקרטיים שעליו לעשות עם דד ליין. סיכמתי איתו שהוא חייב לגבש לעצמו דרך פעולה ואנחנו (הוא ואני) צריכים לסכם עליו כך שנתאם בינינו דרך להסתדר, כי אנחנו חייבים שהזרימה של כולנו תהיה טובה, בשבילו ובשבילי.

פעם ראשונה שיכולתי לדבר איתו בצורה ברורה, ואני תקווה שאדע לכוון אותו בדיוק כך שזה גם ישא בתוצאות לשני הצדדים ושנינו נגדל בתוך זה.

ראיתי שהוא מתחבר, ראיתי שהוא לא כועס שצעקתי עליו, ראיתי שהוא קלט שיש פה בעיה ומצאתי מקום לשיתוף פעולה.

התחלתי משהו שאני חייבת לסיים לטובת שנינו.

אני גדלה להיות משהו אותו רציתי כל הזמן. יש לי שליטה על הדברים והבהירות מנהלת אותי ומובילה אותי למקום הנכון לי. לא נשאר אצלי בבטן דבר שמכרסם בי ומזיק.

אתמול הייתי נוכחת בסעודת ערב עם אנשים שהדרך שלהם היא להעביר רעל. קלטתי שאין לי מקום לשנות את היחס שלהם אלי, כי זהו, הם כבר לא ישתפו פעולה והבנתי שאיתם אני צריכה למצוא את הדרך להדוף את הרעל, כך שזה לא יפגע בי, ולא לתת שזה יחלחל אל תוכי. הם לא עושים בכוונה, הם התרגלו כך. הבנתי והפנמתי והדפתי.

אני מצליחה לקלוט בreal time  את הקושי, ואני שמחה שאני יכולה להתאמן, לראות את הקשיים ואני כבר יודעת את הדרך להיות וירטואוזית.

השגתי.