כבר היו לי ימים כאלה שלא קורה בהם כלום.
אני נכנסת למין מצב רוח כזה של .................. ואני מרגישה מאוד מוזר עם זה.
אני רוצה שזה ימשך לעד, כל הזמן, התחושה של התרוממות רוח בלתי פוסקת.
אתמול חלחל לי משהו שהיום בבוקר קמתי איתו.
אי אפשר שהחיים יהיו כל הזמן חגיגה.
אי אפשר שהחיים יהיו כל הזמן התרוממות רוח.
אי אפשר שהחיים יהיו בתחושה של..........., כאילו להרגיש חיה.
זו אחיזת עיניים שאין בה כלום, כי ברגע שהסיבה להתרוממות רוח נעלמת, היא משאירה אחריה ריק גדול.
אני לא יכולה לעשות השוואה ביני לבין גבר.
לכל אחד מאיתנו יש בכל זאת התנסות אחרת מהחיים.
ובכל זאת יש לנו, מלבד ההתנסות הזו, את עצמנו, ושם כיחידים, אנחנו במקום אחר, אך שם אנחנו לא יכולים להשוות בין גבר ואישה, כי שם אין הבדל.
במה אנחנו נבדלים מהבהמות?
גם אנחנו יולדים ולדים.
האישה נצמדת אליהם עד שהם גדלים מספיק לעמוד על הרגליים שלהם.
אנחנו, הנקבות, יותר צמודות לולדים שלנו, אנחנו לא חושבות נצר, אנחנו חושבות כאן ועכשיו.
למשל: הבן שלי קם הבוקר באי שקט נשימתי כמה דקות ואני החסרתי פעימה.
לקח לי כמה שניות להתעשת ולארגן את המחשבות שלי כדי להגיד לו את ה"דבר הנכון" כדי שהוא יתאושש מזה.
הבת שלי קמה עם פצעון הרפס מתחת לשפה ולמרות שאני לא יכולה לעזור לה וגם לא להסיר את זה מפניה, הרגשתי שאני רוצה להיות שם כדי קצת להקל על התחושה המבאסת שהתעוררה בה.
שתינו יודעת שזה יעבור, שתינו יודעות שזה כלום לעומת הנצח, אך היא יודעת ואני יודעת שאמא שלה נמצאת שם. גם כשיש פצעון טפשי בשפה התחתונה.
תחושת ה"נוכחות" הזו, כל כך, אבל כל כך חשובה.
אני קולטת שזה לא מכביד עלי יותר (הייתה תקופה ארוכה שזה מאוד הכביד עלי).
כמה שהתפנה לי מקום.
ה"חדר" התרחב .........................
השינוי הוא פנימי, והוא קרה בלי שארגיש, תוך כדי התעסקות בדברים אחרים.
הוא קורה.
איזו שנה מחכה לי.............................. יואו ............................... איך אני מתרגשת!!!!!!!!!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
