המציאות מחייכת אלי שוב

כל הרעיונות המעניינים שלי נולדים או בשירותים או בנסיעות.

לצערי, לאחרונה אני לא נוסעת, אז מה שנותר זה השירותים.

מצאתי שיש לי קבוצת התייחסות – ארבע נשים שהחלטתי שהן תהיינה עבורי קבוצת מחקר (כולל אותי).

למה קבוצה?

כי אני מרגישה שמה שקורה לי הוא לא מנותק מקבוצה גדולה יותר.

כל אחת בוחרת את הפתרון מתוך מה שהיא מכירה.

ומה שהיא מכירה זה מאיפה שהיא נמצאת.

יש שאני מתייחסת לעצמי כאדם בודד ללא קשר לסביבה.

ויש שאני מתייחסת לעצמי כאדם בקבוצה, כמי שמסתכל עלי מהצד, אינו מכיר אותי אישית, אלא, אני עבורו/ה אישה, חד הורית, גרושה, ונכה.

למרות שאלה יגידו, אין הדין שלה כדין אישה, גרושה וחד הורית, כיוון שאת נכה.

יש בזה משהו, אך לצורך הקבוצה שהקמתי הרגע, ואף מבלי לשאול את המשתתפות, נראה לי שזה לא מפריע במיוחד. (אם כן, תגידו לי).

אני גיליתי שהמציאות שלי, היא בעצם המציאות "שלנו", כי ברגע שאנחנו יולדות, הפסקנו להיות שלי והתחלנו להיות שלנו.

אם תשאלו אישה שאין לה ילדים או שילדיה גדולים מה "היא רוצה" תשובתה מן הסתם תהיה שונה מזו שילדיה עדיין תלויים בה. (וזה ממש לא משנה אם היא נשואה, גרושה או אלמנה).

אני מצאתי שנשים, ברגע שהן יולדות, באופן אוטומטי יש להן מחויבות לילדים שלהן.

ומי שלא, התוכנה אצלה קצת נדפקה, בגלל ההורים שלה.

כדי לסדר את התוכנה היא צריכה להתמודד עם השדים אצלה בפנים, כמובן אם היא רוצה. לפעמים היא מעדיפה לתת לחיים לעשות את שלהם, כי התעייפה, כי התעוותו לה כל האמונות, כי האינטואיציה שלה השתבשה. זה כמו מכונה שאיבדה את האיפוס שלה.

אבל בוא נגיד, שאישה שמחוברת לעצמה, דואגת לצרכיה, ואוהבת את עצמה, סביר להניח שיש לה היגיון מאוד דומה (האחת לשנייה), כי אם היא מסתכלת על המציאות, ללא הפרעות, המציאות מאוד ברורה.

לגדל ילדים זה מאוד ברור.

העיוותים נובעים מהקשר המעוות שהיא חוותה ואם היא מספיק חזקה (והנשים חזקות מאוד מאוד) היא מצליחה לצאת מזה (לראיה – SNOW, אלוניתה, רוח ים) עובדה שהן מסוגלות לעשות את זה. הן רק חוות את המציאות כאילו שלא. אבל כן.

אתן ממש ממש יודעות הכול, התוצאה של החיים שלכן מראה את זה. אתן לא צריכות אותי כדי שאגיד לכן.

אז מה אנחנו (קבוצת המחקר) רוצות?

למשל רוח ים, לא רוצה בן זוג – יש לה, גם לי יש.

הנושא הזה מאוד ברור לשתינו – מאיפה אני יודעת? מהבלוגים.

בנוגע לאלוניתה – קשה לה לגדל את הילדים, למרות שהיא עושה את זה בכישרון עצום.

והיא בחרה בני זוג שגם הם ילדים, זה BUILDIN  אצלה, והיא לא קולטת את זה בכלל כך.

וכשהילדים שבחרה עושים מה שילדים עושים – היא נבהלת – היא בכלל לא מבינה שהיא בוחרת ילדים.

ו-SNOW?

 SNOW מדהימה. מאוד מחוברת לעצמה. היא יודעת. עשתה עבודה מדהימה.

היא הכי יודעת.

היא לא מסתבכת, לא מסובכת, יודעת הכול............... לא ידיעה אינטלקטואלית – לא דיבורים – היא יודעת הכול מבפנים.

החיים לימדו אותה והיא תלמידה מעולה.

נשים יודעות בדיוק את שהן רוצות – זה לא מסתדר להן, כי כל השאר מבולבלים וזה מצליח לבלבל גם אותן.

כמו האמירה המוכרת - כשיש קושי - "הנשים אשמות". לא – הן לא.