המציאות מחייכת אלי שוב

הנה עוד דוגמה למה אני אוהבת במלי, היא מביאה אלי מראות וריחות מהעבר שלי, מקומות שהייתי חלק מהם.

אני היום חושבת שלא הייתי כמוהם עד הסוף, כפי הנראה לא הייתי מספיק "רעבה" ואולי כן? שכחתי.

שמחה לשתף אתכם במראות מהשכונה שלי אותה עזבתי לפני 8 שנים. אותה השכונה שאהבתי אהבת נפש...................... (ועדיין אוהבת)......................

מלי נותנת לי הזדמנות להתחבר למראות ולריחות של פעם..........................

מדרחוב נחלת בנימין ושוק הכרמל מודל ינואר 2006.

הוא מוכן לעשות הכל כדי להתפרנס, אולי סתם נעים לו לשהות במדרחוב? לא מכירה אישית, אך צריך לשאול אותו.

הכל מותר כדי לעשות טוב לאנשים וזה אכן עושה טוב לאנשים שמוכנים שיגידו להם וילטפו אותם.

הוא מזכיר לי את החתול שלי. אתמול שלנו היה מאוד מסכן, דידה ונפל, וכולנו למרות שלא נעים לראות את זה, ורחמנו עליו שהוא חולה, לא יכולנו להתאפק מלצחוק (זה נראה מצחיק, כמו מי שנופל מקליפות בננה)

החתול הזה בלי אוזן ובלי עין, אבל גאה (הוא חי).

תוך כדי שאני מסתכלת על התמונות ובוררת את מה שאני רוצה להראות, מצאתי את עצמי נזכרת בעבר שלי.

אני הייתי חלק ממדרחוב נחלת בנימין במהלך כמעט שנה.

אני גרתי בקרבת מקום והשתמשתי בשרותי המדרחוב ושוק הכרמל בצורה סדירה במהלך 15 שנה.

בשבילי המדרחוב והשוק הם הבית שלי.

אני לא רואה את זה בעיני אדם שמחפש להראות דברים "יפים או מעניינים" .

זה היה ההווה שלי ואני גדלתי בתוכו.

והיום, לאחר שמספר שנים הייתי רחוקה ממנו, להסתכל בתמונות עושה לי משהו פנימי עמוק.

היום שיצאתי מהמסגרת של עצמי, העולם סביבי המוכר והידוע לעולם לא יראה כפי שראיתי אותו בנעורי.

הוא אחר.

זה לא טוב.... זה גם לא רע....

זה אחרת וזה יפה גם היום.