החיים זה שיעור.
זה מסוג הדעות הקדומות שאני מכירה שנים, אך לא תמיד עקבתי, איפה ש"היה" שיעור, למה בדיוק הכוונה עבורי.
היום נתקלתי בשיעור כזה והחלטתי לפרק אותו לגורמים.
בסוף שנה שעברה קניתי שני טלפונים אלחוטיים מחברה בעלת שם (כמו שאומרים במקומותינו REPUTATION).
קניתי את זה בחנות מוכרת בעירי, מתוך מחשבה שאני לא יכולה יותר להרשות לעצמי לקנות משהו ללא אבא, כי אני נכה ואם יקרה משהו, אני חייבת את האדם שייקח אחריות ומוכן גם לקחת אחריות.
כן שכחתי להגיד, הכול התחיל מזה שבזק החלו לכסח במחירים, אז מצאתי פתרון שחוסך לי 400 ₪ לחודש, אך לצורך העניין צריכים עוד שני מכשירי טלפון בבית.
שלמתי 219 ₪, שזה לא הרבה כסף למה שקניתי, אך זה המון כסף אם לא מקבלים תמורה עבור התשלום, במיוחד כשאין כסף.
זה לא פעם ראשונה שאני מסרבת להישמע לאינטואיציה, טעות איומה.
בכל מקרה, הקנייה בוצעה ב-2.12.05 – היום אנחנו ב-24.4.06 – קרי בערך 5 חודשים ועדיין אין לי טלפון.
הצלחתי בדוחק רב להסתדר עם מה שיש (הוכחה שכשרוצים – אפשר להסתדר עם כל דבר).
הטלפונים מתרוצצים בין החנות ממנה קניתי לבין המעבדה שטוענת שהיא לא יכולה לתקן את המכשיר.
ואני באמצע – שלמתי את המחיר ועדיין מריצים אותי בחיפוש אחר מושיע. שיהיו לי טלפונים.
כך הם פני הדברים היום – לוקחים את חוקי של ארה"ב באופן חלקי, מוותרים על כל הכללים עד הסוף. כלומר, משלמים, זה חשוב. לוקחים אחריות על מה שמשלמים (עד כאן).
פניתי עם בקשתי לאתר שנקרא "תלונה" – http://www.tluna.co.il – נראה אם זה יצליח.
החיים בחברה שלנו חייבת להשתנות שתתאים למצב החדש, אחרת.......... כך זה גם יראה.
אותה החברה שנרדפה אחרי הנאצים ללא עוול בכפה – תתחיל להירדף אחרי אנשים תמימים אחר הכסף שלה.
אני לא חרדה שלא יאהבו אותי בגלל זה... גם כך לא אוהבים אותי, אני אדם לא אהוב, למרות שלא עשיתי רע לאף אחד ... רק בגלל הדעה הקדומה האומרת "לא מתנהגת לפי הנורמה "
כלומר, יש למישהו ידיעה ברורה מהי "נורמה".
ומה "נורמה" אומרת.
מכך אני מסיקה – שכשרוצים "יש" אמת וכשלא "אין".
ומי מחליט על כך?
לפי הגל והעלה המתכופף.
פעם למעלה ופעם למטה.