המציאות מחייכת אלי שוב

כבר המון המון זמן לא ראיתי סרט שהזיז לי.

היום בכיתי נהרות של דמעות.

הסרט הגדול מכולם.

צחקתי ובכיתי.

סרט מדהים.

אני מוקירה את הבמאי – אני מכירה את עבודותיו – ראיתי כמה וכמה שלו, ועם כולם הסכמתי, עם כולם חוויתי, אבל זה... הסרט האולטימטיבי.

אני מכירה את התרבות שמאחורי הסרט.

אני מכירה את השפה.

כאילו שהייתי שם ... והוא כל כך, אבל כל כך טוב שאני המומה, כי הפסקתי מזמן לצפות למשהו מהותי בתחום האמנות.

והוא פשוט המם אותי בגדול.

לא סתם בחרו בו לסרט הראשון בקאן – לרוב אני לא מתעניינת בדברים כאלה בכלל (בעיני זו רכילות שלא תמיד צמודה למה שאני מכירה וחווה ויודעת).

הפעם – בשבילי זו מכה מתחת לחגורה – כי הוא "קלקל" לי כמה דעות על גברים, על החיים. הוא פשוט ענק.

בקיצור - "לחזור" של אלמדובר – גם היא מדהימה וגם הוא – וכולם שם – עבודה מדהימה.

עבודה שאני מאוד מקווה שיחולל שינוי – אף שהוא לא עשה את זה כדי לשנות כלום – הוא פשוט העמיד מראה מדהימה אל עיני העולם – זה פשוט גדול!!!!!!!!!!!!!!!

לרוץ לראות............