המציאות מחייכת אלי שוב

מעניין, למרות שאני קוראת לזה האדם החדש, אני מוצאת שיש קווים מהאישיות שבי, שאני מכירה מהעבר שלי.

אני מאמינה שאני צריכה להתחיל ממשהו, וכפי הנראה אני צריכה להתחיל מאיפה שאני מכירה. לא כהתרסה. לא כלעשות דווקא, פשוט זה מה שאני יודעת.

אני מתחילה לעשות סנתזה מכל הדברים שלמדתי בשנים האחרונות ומתוך זיכרונות עבר שלי.

אני יודעת שהתוצאה צריכה להיות, האדם החדש שאני, תוך שילוב כל הדברים שעשיתי בעבר וכל מה שיכול לשמש אותי היום.

זה מאוד פשוט נכון?

פעם הייתה לי הארה, לא זכור לי מתי, אך מהרגע שזה קרה, אני לא ראיתי את החיים באותה צורה שראיתי אותם קודם לכן.

הנושא הוא "פחד".

תחושת פחד לוותה אותי שנים.

דפיקות לב וחרדות היו מנת חלקי, על כל דבר שעשיתי.

רבות מההחלטות שלי לוו במחשבה, האם זה יעשה לי את זה או לא. מה יגידו? איך אני אראה? מה יקרה?

כבר ידעתי שדברים מסויימים מובילים לדברים בלתי הפיכים ושקשה לדעת לאן זה מוביל וזה מתחיל סאגה ארוכת שנים וזה מטלטל את נשמתי.

בקיצור מאותם הדברים שאין עליהם כלל שליטה ושמובילים למקומות שבכלל לא התכוונתי אליהם.

עם הגדילה והרצון לשלוט בכל אלה, בעצם, רק המחשבה שאולי זה יכול להוביל למקום שכזה, כבר מנעה ממני לעשות כל דבר. הפחד שלט ברמה.

הגוף רעד.

ההרגשה הייתה מאוד מוחשית.

אני כבר כמה זמן (לא הצלחתי לקלוט או לדעת מתי זה קרה בדיוק) הפסקתי להרגיש כך.

אין לי יותר את החרדות האלה, למה? לא יודעת לענות לעצמי.

פשוט זה הפסיק.

אני מניחה שעשיתי דברים רבים כדי שזה יקרה, אך היות ועשיתי כל כך הרבה דברים, קשה לי להגיד משהו ספציפי שזה מה שגרם לתוצאה.

בכל מקרה, היום נזכרתי בזה.

למעשה אתמול נזכרתי בזה, כשעשיתי משהו שאני הפסקתי לעשות שנים, בגלל החרדה הזאת.

ואתמול.. אתמול עשיתי את זה ללא הפחד מהחרדה.

ומצאתי את עצמי חושבת שאני לא פוחדת יותר "ממה יהיה?" ואני מרגישה יותר בטוחה בעצמי ובתגובות שלי.

ללא שום הסבר הגיוני שהוביל אותי לשם.

אני רק יודעת, בדיעבד, שעשיתי כנראה, את הדבר הנכון שהוביל לתוצאה "כאן ועכשיו".

זאת הרגשה מאוד חזקה של ניצחון.

הצלחתי לעשות את זה.

כיוון שאין מסביבי קהל מריע, ולא טפיחות שכם ולא נשיקות עידוד ואולי אין קהל שקולט את הגדולה שחוויתי כעת, הם לא יודעים להעריך מה שעיניהם רואות.

אתמול הייתי פעם שניה בסרט "bleep what do you (k)now".

החוויה היתה אדירה.

היכולת לראות סרט פעם נוספת והרבה פעמים ולקלוט את המסר שלו, שהוא מאוד מורכב כי... למעשה, מה שהוא אומר, זה דבר מאוד פשוט.

וכדי להבין, לא צריך להיות מדען גדול, אלא, כולו, לעבור את המסך (כפי שהשחקנית עשתה) ולשמוע את אותו הדבר בדיוק, ממקום אחר.

כמו, מה שהוא אמר בסרט "לראות את אותו הדבר קורה בו זמנית".

הסרט של החיים שלי.

הוא מצליח להסביר את שאני חווה כבר כמה שנים, מדהים ואין לי מילים להסביר.

איך שזה מרגש אותי.....