אני נכנסת למסע מעניין אותו דחיתי לשעת הצורך, והיום הנה שעת הצורך.
הטבעת הולכת ומתהדקת, אט אט, היא מתקתקת בשעונה ומחכה לשעת השין, כפצצה שהולכת להתפוצץ.
רק לאחרונה נודע לי שיש לי כמה תכונות שהן שונות משאר האנשים, כלומר, כשאני קוראת ספרים, רואה סרטים, שומעת סיפורי אנשים, סוקרת את סיפורי שלי
– היום אני יודעת שאלה נצפו, נקראו בתקופה שאת העובדות האלה לא ידעתי.
המציאות שלי השתנתה לנגד עיני כיוון שצ'יפ קטן במוחי הגיע למסקנה אותה לא הכיר קודם לכן.
החלטות, מעשים ודעות שהיו מקובלים עלי עד כה, הפכו לבוסר ואתם כל מה שנעשה, נצבע על סמך האי ידיעה.
הידע החדש שפך אור חדש ושונה לחלוטין על כל מה שידעתי עליו עד כה וכל מה שחשבתי על המציאות אותה אני רואה והאנשים אותם פגשתי, זה פשוט הפך את הקערה על פיה.
אני לא חושבת שטעיתי לגמרי, כי בסך הכל הייתי מאוד נאמנה לעצמי מגיל 20 והקול הפנימי היה במיטבו לאורך כל השנים.
האמת הפנימית אינה טועה אף פעם, היא ידעה את שאני לא ידעתי, היא שמרה עלי גם כשלא ידעתי, היא זו שגרמה לי לעשות את אותם הדברים שלא היה לי עבורם מילים ובכל זאת עשיתי אותם.
זה לא רע, זה גם לא טוב, זה אמת החיים, אותה אמת שהצעירים בורחים מפניה (גם אני ברחתי מפניה כשהייתי צעירה) ואף בורחת מפניה היום, כי אני פחדתי וקצת פוחדת גם היום, לאודות בה.
היום אני שמחה לדעת למשל, שגם את האמת הזו אפשר לנהל, לשלוט, בעיקר אם יודעים שהיא קיימת.
רבים היו שם, בעיקר קלי העט שיכלו להביע את זה עבור האנושות כולה, אך לשמחתי, ההרגשה שמלווה אותי היא, שבגדול, העולם מתנהל למקום שבו לכל אחד יהיה את המקום שלו
– ומאיפה אני יודעת את זה?
זה פשוט כמו משחק דומינו.
אם אני יודעת, כולם גם יכולים
– כמו שחברי החכמים מהמחשבים אמרו לי – את המחשב סדרו שגם את תוכלי להפעיל – זה נכון.
אם אני יודעת, כולם יכולים במידה שווה לדעת.
אחת האמיתות על פיהן התנהלתי לאורך השנים הייתה, שכולנו בני אדם, נולדנו עם אותם היכולות
– היום אני יודעת שזה לא לגמרי נכון ועדיין זה לא מאוחר, להפך זה רק התחלה חדשה, זה מקום נפלא להיות בו – ואני שמחה שאני חלק ממנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
