המציאות מחייכת אלי שוב

סוף חודש מוצלח!!

היכולת המולדת לי לאחרונה ממלאה אותי אושר...

זה שאני יכולה לכתוב על זה, תודה ביל גייטס. (נכון שהוא העשיר בעולם ועכשיו קיבל עוד כמה מיליארדים) הוא נמצא במקום שאני רוצה להיות בו (במובן של המהפכה שיצר עבורי ועבור הילדים שלי). מעניין איך יהיו הנכדים שלי.

אני אוהבת דרמות... הן מפחידות... הן מרגשות ... והן מזיזות לכולם את הגבינה... אוהבת שהגבינה תזוז אצלי וגם אוהבת להזיז את הגבינה לאחרים...

אם אתה קולט שזה לא עניין של "נצחון", אפשר להצטרף אליהם די בקלות!!!!

יש המצטרפים מבלי להבין (וזה הרוב) ויש המעטים והטיפשים (כמוני) שצריכים קודם להבין לפני שמצטרפים.

צניעות – כמאמר אמי שלא כל כך הבנתי אותה אז... והיום אני מבינה.

כך אני מתנהלת עם הילדים שלי... אומרת דברים שאני יודעת שכיום לא מבינים, אך כשיהיו גדולים הם יזכרו מה אמרתי להם וילכו עם זה הלאה...

אני יודעת בוודאות שכך מתנהלים הדברים, אף שיכולים לכעוס עלי, להתעצבן, להתרגז, תמיד בהמשך מקבלים אופי אחר... משהו זז שיכולים להתבונן באותה החוויה שוב ממקום אחר...

כך קרה לי הבוקר... קמתי ב-05:00 ולא יכולתי להירדם יותר...  התעוררתי עם חרדה שאומרת – ווי לי, לא אוכל לתפקד כמו שתפקדתי כצעירה, מה יהיה? זה חלחל אלי ממשהו שראיתי בחדשות המונדיאל, שסקרו איך מגיבים למונדיאל בבית אבות...

אני כבר יודעת שזה הם ולא אני.

אני כבר יודעת שאם אתבונן במשקפי הורודים  - הם מקסימים.

היית שם זקנה אחת שהזכירה "זיונים" ואהבתי את זה.

אני נוכחת לדעת שלגברים ככל שנוגע לנושא הזה ההומור קצת מתייבש – אולי גם בגלל שזה מתקשר רק לזין, איפה שאפשר גם בדרכים חלופיות וגם, יש דברים שלפעמים, הם לא מוכנים "לתת".

שטויות, הכול שטויות במיץ. והכול חשוב עד אימה. ההתייחסות משתנה ביעף.

החיים עפים, רצים ואני רוצה להאט אותם קצת (היום בני התייחס לכך שנגמרה לו השנה מהר מאוד – יחסית לשנה שעברה – ואז החל מסכת של נוסטלגיה ואיתה תהליך התיאוריות  - "השנה הזוגית עוברת מהר יותר מהפרד" וכול מיני כאלה. אין ספק שהוא עשיר בדימויים, בעיקר בבוקר.

הבת שלי עשתה משהו אדיר בשביל האחים שלה ואני מוקירה אותה עד כמה מדהימה היא יכולה להיות. צריך לציין את זה יותר.

החיים יפים.