היום גיליתי את זה, יות נכון אתמול...
אני בנאדם מלא ברחמים עצמיים, בנאדם בודד ותלותי.
החבר בצבא, החברה הכי טובה האמיתית שלי כבר הפסיקה להיות אמיתית, החברה הכי טובה המזוייפת מסתכלת רק על עצמה, חברות חלק באילת וחלק עם החברים שלהם ידידים עם רובם הקשר שלי מסתיים בשיחה במסנג'ר וכאןן נגמר הספר טלפונים שלי בפלאפון.
עוד יומיים יש לי יום הולדת - ואם כמה שאני שונאת יום הולדת אני מבינהללמה אני שונאת אותו, כי אני מבינה כמה אני לבד בו.
מה בתכלס אין לי מה לעשותץ אני כל כך לבד שאני כל כך קרובה להשתגע, פשוט להשתגע.
אוף אני כבר לא יודעת איך לתאר את הבדידות הזאת.
אני פשוט לבד.