יש אחד, שחוזר אלי כמעט כל יום, ואני לא מבינה למה, למה אני מעניינת אותו, למה הוא ממשיך לבוא.

יש לנו מערכת יחסים לא מוגדרת, אני כביכול בעלת השם הרע והוא הג'יגולו חסר הרגשות. ביום הראשון, עשיתי טעות, שוב יצא לי שם רע וזאת אחרי חצי שעה שהוא עזב אותי, חיפשתי אותו באנשים אחרים, אין דבר כזה דרך אגב. אז בשבוע הראשון אפילו לא ידעתי אם להתחייב או לא, ואז הוא התחיל להראות רגשות, ואני דחיתי אותם בהערות אינפנטליות ("הומו", "אני לא רגילה לזה ממך") אז מן הסתם שהוא יפסיק. בשבוע השני בכיתי מולו והוא אמר לי שהוא לא יאכזב אותי אף פעם, התחלתי להראות רגשות, חזק מידי, מהר מידי, תלות כביכול. אבל ראיתי אותו כל יום כמעט, סחטתי ממנו אכפתיות, הוא נעשה פחות מיני, אני לא הפסקתי כל כך. היום רבנו והצטערתי המון, כי אני חיה בפחד שאעשה טעות, והוא פשוט יברח, כמו בפעם הקודמת, אבל הוא הבטיח לי שזה לא המצב, נחנקתי מבכי כל כך הרבה פעמים היום. אבל השלמנו, והכל כמעט כרגיל, חוץ מזה שהוא מבטל מפגש איתי, אבל אם התראינו כל כך הרבה, כל יום ממש, במשך שבועיים, זה כנראה צעד נכון, קצת להקטין את המפגשים, פחות שגרה. אבל אני מפחדת שהוא שוכח ממני אם אני לא איתו, אם אני לא שם להילחם על זה. ובשורה התחתונה, לא מבינה למה איתו טוב לי, בגלל שאני לא רגילה לצד הזה וזה נדיר אצלו? כי הוא פרדוקס מהלך? אני חושבת שאצליח לרסן אותו? אני לא יודעת אבל מקוה שיחסי הכוחות ישתנו בקרוב, למרות שאני צריכה שהוא יוביל את זה, אני רק לא מבינה לאן הוא מוביל..