עולם קטן.

שומר עליי, ועל כולם,

עומד בגבול, לעולם,

מרים ראשו למעלה,

כה גיבור נראה לה.

שמעה אותו בוכה בלילות,

על מראות לא נשכחות..

פחד בעיניים,

שקר בשפתיים,

אך היא לא הבינה דבר..

מה יהיה עכשיו

הוא לא יחזור..

נעלם כמו כוכב

דועך..

דועך.

ומי ישמור גם עלייה

מי ישמור על אחייה

מי ישמור על כולם

מי ישמור על העולם?

ולאן הוא נעלם

כמו אדם שמעולם

לא קיים..

לא קיים..

אך חלל הוא גם משאיר

הזיכרון לא מאפיר

והוא היה כאן

הוא עמד כאן..

מי ישמור על לחיי

מי ישמור על שמחותיי

מי יגן שלא אבכה עוד לעולם?

מי ידאג שלא אפול

מי ירצה שאעמוד

ולא ארכין ראשי

לעולם.

מעולם.