
היי אני עכשיו כותבת את הפרק הראשון אני מקווה שתוהבו את הסיפור אז תגיבו אם יהיו 10 תגובות אז אני ישים את הפרק השני תהנו:
פרק 1
המורה נכנסה לכיתה ואמרה להוציא מתמטיקה.
היא הוציאה את המחברת התכלת שלה עם הציורים של מתמטיקה ונאנחה "אוף שוב פעם אלגברה שוב המורה הזו"
המורה שאלה "למי אין שעורים ?להרים את היד!" המורה התקרבה איילה ושאלה אותה "מישל יש לך שעורים?!" היא לא ענתה לה. היא שאלה שוב " מישל שאני לא ישאל שוב יש לך שעורים?" היא הרימה את הראש והנהנה לשלילה והורידה בחזרה למחברת.
המורה התקרבה אליה אל השולחן לקחה את המחברת שלה והסתכלה במה היא שקועה כל כך. היה זה ציור של סמל המסחרי של הלהקה שלה "מישל אני לוקחת לך את המחברת עד שאמה תתקשר אלי" הסתובבה וחזרה אל הלוח.
"איקס בשנייה ועוד ..." התחילה ללמד רייצל רחמה על מישל משום שבזן האחרון היא התחילה להיות בעננים יותר מתמיד היא מקירה אותה מהמעון והיא לא הייתה ככה.
מישל ישבה בחוסר מאס עם ראש על השולחן ישנה.
"צלצול יש הביתה................." "רגע שעורים" אמרה המורה כרגיל "אוףףףףףףףףף...." אמרו כולם פה אחד.
"מישל" אמרה רייצל "מממממממ... מה???" אמרה מישל. "קווווומממממיייייייי" צעקו רייצל ונעה אחותה התאומה של מישל (היא קטנה מימנה ב-10 דק') שבאה אליה לכיתה כדי להעיר אותה כרגיל משעור מתמטיקה ולקרוא לה הביתה. "מה אתן צועקות אני לא חירשת!" ענתה והרימה את ראשה מהשולחן והתמתחה פתאום ראתה שהכיתה שוממה "למה הכיתה שוממה????" שאלה בהפתעה. " כי הולכים הביתה ישנונית" ענו לה ומשכו אותה מהכיסא אחת סחבה אותה ואחת את התיק שלה
כשהגיעו לבית של מישל ונעה, נעה רצה לביתה ומישל באה לעלות לביתה גם ואז רייצל אמרה "מישל אפשר לשאול אותך שאלה?" "כן בטח" ענתה מישל. "אז ככה אהההההההה" היססה רייצל "אהההה מה נו תישאלי כבר את מלחיצה אותי!" " אהה טוב מישל בזמן האחרון את ממש מעופפת. אההה מדוע?" מישל היססה ואז אמרה "טוב אני לא יודעת איך לומר זאת אמממממממממממ... " "את אומרת שאני הלחצתי אותך בונה את מלחיצה אותי יותר מאשר אני הלחצתי אותך נו דברי כבר את יודעת שאת יכולה לומר לי" אמר במהירות רייצל. "טוב אז ככה אני עוזבת!" אמרה מישל ופנתה לביתה.