'רק כשמאבדים מישהו, מבינים כמה הוא חשוב'

הייתי רוצה שלא לחשוב עליך
כי יותר טוב לי בלעדיך
הלוואי ויכולתי למחוק
כל זיכרון שגרם לי לבכות עליך
השארת כאב
נכנסת אל חיי וגנבת ת'לב
איזו טיפשה אני
שנתתי לך לעשות את זה לי.

למה כל כך קשה לוותר
מה שהתחיל כבר לא יגמר
למה כל כך קשה לי לשכוח
אי אפשר לצאת מזה, אי אפשר לברוח
למה כל כך קשה לוותר
מה שהתחיל כבר לא יגמר
עכשיו אני כאן שוברת שתיקה
היום זו אני שעוזבת אותך.

היה לי קשה, היום אני מתגברת
ויותר אני לא חושבת
על אף זיכרון
שעברנו ביחד מהיום הראשון
וזה מה שעושה לי טוב
כי אותך יותר קל לי לא לאהוב
זרקת הכל לחינם
והרסת כל מה שנחשב למושלם.


רציתי שתדע שלא השארת ברירה
והיום זה היום שאני שוכחת אותך
ולמרות כל מה שעברנו, חייבת אותך לעזוב
כי הרסת הכל וגרמת לי לא לאהוב אותך!

היה לי קשה, לקח מלא זמן - להבין שבין שעדיף לוותר, לשכוח.
היה לי קשה להפנים את הכל, את כל מה שקרה.
ועדיין קשה לי לעכל את זה, אבל עדיף ככה.
אחרי תקופה של כמעט שנה, ששום דבר לא באמת היה ברור, לרוב.
אני יודעת שזה כמעט בלתי אפשרי להתנתק מזה לגמרי, וזה לא יקרה.
למרות שתמיד ידעתי שזה לא זה, העדפתי להתעלם מזה, מכל האמת, מכל מה שאני יודעת,
העדפתי לסמוך, להאמין, הייתה בי עוד טיפת תקווה, אמונה, שזה לא כמו שאני חושבת, שהכל כמו בסרטים, באגדות..
אני מבינה אותך, למה פעלת ככה, כי זה הרי לטובתי.
אבל אין ספק שזה לא מצדיק כלום, וולפעמים עדיף להתמודד עם האמת.
אני לא מצטערת שהייתי איתך, אני לא מצטערת על אף דקה, על אף חיבוק, נשיקה, על אף רגע שהאמנתי לך, שנלחמתי, שעשיתי הכל למען זה.
אני גם לא מצטערת על אף דקה שהייתי ביצ'ית.
לא מצטערת על כלום.
אולי רק על זה שקצת חייתי באשליה.
אבל לא יותר מזה.
'זה נגמר, לתמיד אולי'
ובתקווה שהשיחה בנינו תיהיה שיחת סיכום לכל התקופה שעברנו,
והכל יחזור לקדמותו, בערך.
וזה עוד לא דף חדש, לא תקופה חדשה, קודם אני רוצה לסיים את זה יפה.