ממש היום אחרי שחזרתי מעוד חזרה לא-משהו של ההרכבים של הבצפר. אכלתי סופגנייה והלכתי למחשב. ובדפדוף בין תיקיות השירים, מצאתי תיקייה ששמה Best Of Classical Piano. שזה למעשה אוסף של ארבעה דיסקים. של מיטב השירים הקלאסיים לפסנתר. התחלתי לשמוע אותו יצירות של אמנים שאני אישית מעריך עם שירים מעולים. ואז נזכרתי בימי שיעורי הפסנתר שלי לאלה שלא יודעים. שזה אני מניח כולם. לא היה לי שיעור פסנתר אחד מתחילת השנה. ואני אפילו מתחיל להרגיש שעידן מתקדם. ואני נשאר במקום. זה התחיל בתור הפסקה קצרה, אמרתי לעצמי הפסקה מג'ני עד שאני ימצא את עצמי מבחינה מוזיקלית האם אני באמת רוצה לגשת לרסיטל קלאסי של שלוש יח"ל? כי אני לא יכול ללכת לחמש אני לא מספיק טוב. האם ללכת לרסיטל חמש יח"ל ג'אז? אפילו שאני לא ממש מת על ג'ז? או שאולי ללכת להרכבי רוק.
בכלליות בחרתי בהרכבי רוק. אבל בשכבה שלנו כמו כל דבר שקשור לשכבת אשל. הכל קקי. התלמידים קקי ברמה של קקי שמנגן פאוור קורדים על קקי גיטרה. אין מי לנגן, כמון שצריך בטח שלא לגשת לרסיטל הרכבים חמש יח"ל. אבל אין יל עם מי לנגן.
עכשיו אני תקוע במצב של, האם להמשיך את השיעורים שלי בפסנתר קלאסי? כי השיעורים האלה גם לוקחים כסף וגם לוקחים זמן.
או שאולי לנסות להרים איזשהו הרכב?
לא יודע הכל תקוע. אני תקוע מבחינה מוזיקלית? ואני לא יכול להישאר ככה יותר.
כמובן, שזה קשור ישירות לפוסט הקודם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
