שלום לכם, רציתי לספר לכם חוויה מטרידה שאני עובר. קוראים לזה זלזול.
אומרים לי וואי ארבל איזה זמר גרוע אתה. באמת איך לא יכלת לשיר ארבע שירים שלא בסולם שלך תוך שלושה ימים? בצורה מקצועית.
אתם יודעים מה? ארבע שירים תוך יומיים... סבבה. אבל איך אתם מצפים שאני ישיר טוב שאני לא מתאים במנעד והייתי צריך לצעוק את הפאקין נשמה שלי בלד-זפלין.
אז עכשיו אני הולך לעשות מה שאני באמת הכי אוהב לעשות. וזה להראות לכולם שאני יכול לשיר (טוב, לא מעולה, כי בכל זאת אני לא איזה זמר שמתאמן כל יום שלוש שעות או לוקח שיעורי פיתוח קול).
וגם לכתוב, כי נמאס לי לכתוב ללהקות, אני עכשיו החלטתי שאני כותב חומרים כדי להשתפר בכתיבה. וגם לחומרים ללהקה העתידית (והמקצועית) שלי.
וזהו עכשיו יש ערב אקוסטי ואני עדיין בשלבי כתיבה של השיר. עם כי שלבי כתיבה מתקדמים. נשאר ממש ליריקה, ולסגור על מלודיה סופית לבית, לפזמון כבר יש. ויש מבנה של השיר אקורדים ריף, השפעות חזקות מקולד-פליי.
מקווה שאני יגמור את רביעי ויוכל להגיש את מועמדותי לערב אקוסטי. וחוצמזה זה לא שאני בא לקדם איזה אלבום, או משהו כזה, או את עצמי בתור זמר אני בשביל הכיף ובשביל להראות לכם שאני יכול!
וסתם קליפ גאוני...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
