הפסקתי לכתוב פה. אולי בגלל שנושא העליה ירידה במשקל פחות העסיק אותי וכמעט הפסיק להטריד אותי. היה לי חודש בו פתאום נשקלתי וגיליתי שיש יותר ממני. כמה יותר, 2 קילו. זה קצת טילטל אותי והחלטתי להמנע מהעוגה עם הקפה והמעלית ושאר הרגלים קטנים שבאמת לא תורמים כלום לחיי. נוספה לזה מחלה שסידרתי לעצמי (נדמה שלי שדווקא אכלתי יותר דברים משמינים באותו שבוע בבית) וירדתי את שני הקילו האלה ואני בדיוק כמו קודם.
הרבה יותר נעים לי לחיות ככה בלי המחשבה המטרידה הזאת שאם אני שמנה יותר אז אני פחות טובה. ומצד שני הבריאות שלי כן חשובה לי. אני לא רוצה להרגיש שקשה לי לסחוב את עצמי. אני כן רוצה לאכול דברים שטובים לגוף שלי.אני כן רוצה להיות מודעת לקיומו של הגוף שלי.
לנושא פעילות גופנית מסודרת עוד לא נדרשתי. אני רוצה להתחיל לעשות הליכות באופן מסודר וגם להצטרף לחוג יוגה. יש משהו שעוצר אותי בלהתחיל. השלב הזה שלפני הצעד.
אני זוכרת את התרומה של ההליכות לצמיחה שלי. ההליכה מאפשרת לי לחשוב ולהיות עם עצמי.מזג האוויר נעים והיא גם לא עולה לי כלום.
עוד מעט עומד בפני ים זמן. אחרי תקופה ארוכה מאד שבה היו המון דברים שדרשו את תשומת לבי אני מרגישה פתאום שהיי, קיבלתי את חיי בחזרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
