זה יום כזה שמתאים לבלוג

זה מה שכתבתי בפוסט הקודם, והוא נמחק

-מה שעוד יותר מחזק את דבריי-

זה היה כל כך מצחיק שאפילו לא הספקתי להתעצבן

"תהיהי טובה לעצמך"
"תשאפי ללמידה, לא להצלחה"

אלו שני הדברים שאני לוקחת עם עצמי היום. 

אני מבינה שהכל בסדר, ואני יודעת שאני מגזימה

אבל אני גם לא מתעלמת מעצמי- בוכה קצת

מרחמת על עצמי קצת, מפחדת קצת, מוזגת לעצמי יין- קצת, מחייכת קצת

צוקחת קצת, ומקפיצה פקיטול. 

לפעמים בא לי לעשות פורטרט של יום כזה- כזה שבא לך להתרכבל במיטה

ווואלה לא בא לך על אף אחד, במקסימום סדרה בנטפליקס- אבל בתכל'ס גם היא תעצבן.

האמת שנהנתי מהבדידות שלי היום, אפילו הייתי שמחה לעוד.

לפרוס שטיחון, לטבוע במדיטציה יחד עם היין, עם המוזיקה המנלכולית

לקנח במקלחת חמה ולשטוף את היום הזה מעליי- כמו שהוא תמיד אומר.

בא לי גם לצלם אמבטיית נצנצים, כאלו שמתפזרים לכל עבר, לצלול לתוכה ולזרוק אותם לאויר, כל כך הרבה נצנצים שאתה פשוט בסרטס רק מלהתבונן עליהם. אבל אתה שוהה ומתהפנט- כי אנחנו מתוכנתים(?) ככה.

בואנ'ה נהיו לי שגיאות כתיב.

אולי המוח שלי באמת מתנוון. מתנוון- כותבים ככה?

וויז מיר.

-שלוק מהיין-

ולנשום עמוק