זין בעין.

רע לי,אני כותבת את הפוסט הזה בדיכאון הכי דכאוני שסביר להניח שהיה לי בחודש האחרון.

זה נובע מכל הבחינות,לא טוב לי,בשום דבר,הכל כ"כ מסריח ומצוי.

אני לא יכולה יותר,אני רק מחכה,שזה יעבור כבר,אבל למה זה לא עובר?.

הלחץ הזה מחרפן אותי מבחינת בצפר,מבחינת חיים אישיים אני גמורה,איבדתי כל תקווה שהמצב ישתנה,ושוב הריקנות הזאת הופכת לחלק ממני,שגודל וגודל.

ראיתי היום מין קלטת יומולדת כזאת שעשינו שנה שעברה וצילמנו במהלך הטיול השנתי,הכל כ"כ יפה שם,כ"כ טוב,למרות הדברים שגם אז לא היו 100% היה טוב,היה נעים,כן.

ועכשיו? 100% רע.

טוב די,הפוסט הזה לא יעזור במשהו...

bye