The Angel I'm Not

זה הוא.

זה העבר.

משום מה הופך כרגע להווה ועתיד.

אני בטח עושה את הטעות הכי גדולה שלי...שוב.

אני חושבת שאני מחזירה אותו לחיי.

אתמול ניהלנו שיחה עד שעות הלילה המאוחרות...הכל התחיל מנסיון שלו, כמו תמיד להראות אכפתיות..ואני ניצלתי את ההזדמנות להתעלל בו קצת. על כל מה שעשה לי.

ברגע מסויים..השיחה גלשה למשהו אחר לגמרי...משהו..אישי..איך נתתי לזה לקרות?

לרגש...לנסות להבין אחד את השני...להבין אותו...

למה שארצה להבין אותו בכלל!? אני מבינה - הוא פגע! מה יש עוד להבין פה? מה זה משנה בכלל עכשיו!?

אני ריחמתי עליו.

אחרי כל מה שסיפר לי ולא סיפר...ריחמתי.

אני מתרככת...ואני לא אוהבת את זה.

הוא היה חלק מהסיבה בגללה הפסקתי להרגיש.

ועכשיו הוא מופיע לי באמצע החיים...ושובר את הקרח שלי?!

אני אוהבת את זה ככה! קפוא! באפס או במינוס!

למה כ"כ חשוב להחזיר אותי להרגיש...אני לא רוצה..

הם אומרים שאני בנאדם טוב מדי...בגלל זה זה קורה לי.

אולי אני פשוט בנאדם רע מדי ובגלל זה זה קורה לי?

אסור לי לתת לזה להחזיר אותי להרגיש.

למרות שהכל מצביע על זה...הכל!

הכל מנסה להחזיר אותי!

אני לא אתן לזה.

אסור לי

אסור לי

אסור.

אסור..