היי. מה קורה. התגעגעתם? זה בסדר, גם אני לא.
לאחרונה נתקלתי בתופעה נחמדה ביותר בישראבלוג. וזהו התופעה של "בלוג סיפורי המשכים".
כמובן שאין לי כל בעיה עם סיפורי המשכים ואני אף מעודד אנשים יצרתיים לכתוב את מעלליהם על דפי האינטרנט, זה בהחלט תחביב עדיף ובריא
על בהייה ממושכת בטלוויזיה.
וכן גם נתקלתי בבלוגים של סיפורים בהמשכים מוצלחים ונהנתי לקרוא בהם לא מעט.
אבל!!! (כן, תתרגלו כבר, תמיד יש אבל.) עם זאת נוצרה תופעה חדשה, וזהו "בלוג סיפורי המשכים של צ'ובקות" - או במילים פשוטות יותר,
בלוגים של פאקצות בנות 12 שיום בהיר אחד מחליטות שהן מצאו את יעודן בחיים, ואפילו בלי לחכות שהלק יתייבש, הן פותחות בלוג סיפורים מושי וכותבות
את יצירות המופת המהוללות שלהן.
בחיי ששנים רבות עברו מאז ראיתי כישרונות זרוחים שכאלה (ולא, אין דבר כזה זרוחים, אבל אין דרך אחרת להגדיר כישרון זרוח שכזה).
יש כמה סוגי צ'ובקות לעניין זה.
1. יש את הצ'ובקות שככל הנראה הבריזו משיעור חיבור ולא למדו לפסק דבר חוץ מאת הרגליים שלהן.
עינב קומי חמודה את תאחרי לבית הספר זה תחילת שנה אני לא רוצה רוצה שתאחרי...
עוד מעט נוו 5 דקות
אני מכירה אותך 5 דקות זה חצי שעה בישבילך קדימה!!
טוב טוב... עייפה מותשת עצבנית קמה עינב לתחילת שנה בבית ספר במדינה זרה בית ספר חדש..
אוף למה הינו צריכים לעבור דירה מי אנגליה לכאן אמא אומרים שגרמניה מדינה משעממת ברמות!
אמרתי לך יש לי עבודה כאן ובאנגליה הינו במצב כללכלי לא טוב!!
כן כן שמענו עלייך לחשה בקול צרוד מלא חרטה וכעס...
2. ויש את צ'ובקות הדור הבא של שייקספיר. בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה דרמה
בחיים של פאקצה אחת, כאילו פצצה גרעינית עומדת להתפוצץ, מלחמת עולם שלישית, ושואה שנייה...אה לא, רגע, היא בסה"כ רבה עם אמא.
"מה קרה קציצתי?" שאלה בעודה מתיישבת ליד הקטנה.
"חלמתי דברים רעים אמא.." דמעותיה התחילו לזלוג יותר מהר ממקודם.
"מה חלמת?" שאלה אלכנדורסייה בשקט, מביטה לתוך עיניה של החתולה שלה, מיצי, מנגבת את הדמעות מלחיה הקטנות,
"אני לא מסוגלת לספר" נרגעה מעט
"למה נשמה?" שאלה אלכסנדורסייה בדאגה
"זה יותר מדיי מפחיד" אנג'ליקה שמה את ידיה הקטנות על פניה והתחילה לבכות שוב. ושוב. ושוב.
3. וכמובן, בואו לא נשכח את הצ'ובקות של טוקיו הוטל!
עליתי לג'יפ נתתי לו נשיקה והוא מדי הגיש לי ורד .
" לכבוד ? " שאלתי בסקרנות ולקחתי את הורד .
" היום זה חצי שנה לנשיקה הראשונה שלנו . " הוא אמר בחיוך .
הייתי המומה , הוא באמת זכר מתי זה היה ??
הנחתי את הורד על המושב ומשכתי אותו אליי לנשיקה ארוכה .
עזבי אותו , הוא חייך , החזיר את עיניו לכביש והתחלנו ליסוע (לנסוע, התכוונת?) ..
אני הצדיק היחידי בסדום שהרעיון של ביל מערבב את רוקו עם מישהי (או מישהו, ליתר הדיוק) פשוט מגעיל?
" אני אוהבת אותך טום קאוליץ , ולא משנה כמה אני אנסה או אדחיק אני פשוט לא מסוגלת לוותר עלייך . "
טום מעך אותי בחיבוק ולחש באוזני , " אני כל כך אוהב אותך . "
" טוב אני חושבת שאני אלך לראות מה קורה עם אמה , דבר איתי בערב כן ? "
" בטח אהובתי . " אמר ונתן לי נשיקה קטנה .
התקדמתי לכיוון הדלת והוא אמר ,
" אוהב אותך !! "
שמישהו יביא לי דלי.
אז, חשבתי לעצמי. אם הן יכולות? למה אני לא?
וכך בעצם נולד הרעיון החביב:
מיומנה של צ'ובקה - סיפור בהמשכים על חייה של צ'ובקה בעיר הגדולה!
פרק 1 - יום ראשון של צ'ובקה בבית הלפטופ (כי ספר זה כזה כאילו פסה!)
יומנ המאמוש' היי,
קוראים לי צ'ובקה בוחבוט, ואני בת 12 וחצי.
היום זה יום הולדתי ואני חוגגת עם מישפחתי.
זה גם במקרה היום הראשון של בבית הלפטופ (סופסוף אחרי 12
שנה קיבלתי אישור ללמוד בכיתה א')
אז ככה הלך היום שלי:
מורה: מי את?
צ'ובקה: צ'ובקה
מורה: טוב מאמי, לכי ת'שבי ליד אמנון
אמנון: אהלן, איך קוראים לך?
צ'ובקה: צ'ובקה
אמנון: וואי את כוסית אחושרמוטה, אמרו לך את זה פעם?
צ'ובקה: תודה נשמה
אמנון: אני וכבר ח'ברה מהפלפייה יוצאים היום קצת, את יודעת לאיזה
ערב קריוקי כזה, בירות, בלאגנים, את באה?
צ'ובקה: וואי כפרה עלייך, אני לא יודעת..אני מפחדת
אמנון: ממה, חיים שלי? אני שומר עלייך, נשבע לך, על נשמתה הטהורה של אחותי אני נשבע לך
צ'ובקה: יש לך אחות?
אמנון: לא, אם אם הייתה לי אחת, אני נשבעעע לך, נשבעעע לך על נשמתה הטהורה
צ'ובקה: שיואו, כל כך רומנטי...
ואז יצאתי איתו ועם הח'ברה מהפלפלייה לערב קריוקי בקיוסק של מוטי,
השכן של אח של החבר הכי טוב של אמנון. לאמנון יש הרבה קשרים.
אמנון: אז מה, מאמי, מבסוטה?
צ'ובקה: כן, זה כל כך רומנטי, חכה עד שאני אספר לכל החברות שלי בחולון
אמנון: וואלה, סדרי לי אם יש איזה כוסית שרוצה קצת ליהנות
צ'ובקה: אמנון, איך יכולת?!
אמנון: בואנה, תרגעי כפרה, יש מספיק אמנון לכולםםם. רוצה סיגריה?
צ'ובקה: לא ידעתי שמוכרים סיגריות לילדים בכיתה א'
אמנון: מה קרהה לך כפרהה! אצלי זה הכל פרוטקציות! אז יוסי מוכר לי, הוא בן דוד של אלימלך,
החבר הכי טוב של החבר הכי טוב של אח שלי. סמכי עליי, כפרה
צ'ובקה: וואי, אתה כזה מגניב
אמנון: אחושילינג
ואז הלכתי הביתה. אז מה אם נאלצתי ללכת למונית לבד בגלל
שאמנון שתה משקה מוזר כזה שגרם לו ללכת עקום
הוא כל כך הנסיך על הפוני שלי.
אני אספר לך כבר חוויות מחר, יומני המושי.
החיים כל כך יפים כשאתה צ'ובקה.
המשך יבוא.
עד כאן,
דע.אנד.
(חעחע איזה שנון זה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: