אין לי רגע דל

יש לי היום יום חופשי. אחרי שקרעתי את התחת כל השבוע וחרשתי למבחן בדיני עבודה ארגנתי לי יום חופשי מעבודה.

לא בא לי לעשות כלום חוץ מלא לעשות כלום,אבל בשמש.

וגם יש לי מצב רוח מצוין. בגלל המבחן נאלצתי ללכת למכללה אחרי שלא הייתי שם שנים (בחיי) ופגשתי את כל מכרי ללימודים.

גם הם היו במצב רוח מצוין. היה מבחן סביר עם חומר שכולנו הרגשנו שהוא באמת לא פשוט ומכיל את כל מה שעברנו ב- 3 השנים שלפני כן. אז ניחוח של סוף היה באוויר. וגם שמחה, אני חושבת, על זה שעשינו את זה. מן תחושת "שיחקנו אותה" קולקטיבית.

אלא שכמו בדיני עבודה שם כל דבר קולקטיבי הוא בסופו של דבר גם אישי, אני שותפה לתחושת הקולקטיב.

וברמה האישית לגמרי ולא הקיבוצית נורא טוב לי. באופן כללי.

מה שמלמד שהחיים קשים עם סיבה...