שלום לכולם, (וב"כולם" אני מתכוונת בעיקר אליי, אל הכלבה שלי שנשרכת ברגע זה על הרצפה בשל החום, המיקרופון שבוהה בי בעיניים אנושיות ודף הוורד שמברך את פניי- כיוון שקוראים בשר ודם כבר לא נותרו פה.)

היום הגעתי למסקנה הנהדרת הבאה- מאז שאנוכי התגייסה לצבא ההגנה על ישראל (הידוע כ"צה"ל") הזנחתי כל דבר טוב שידעתי לעשות והפכתי להיות חיילת ממושמעת המתכננת טיולים וצועקת "חבר'ה תיזהרו יש פה אבנים ממש גדולים וחלקלקים!!!" ושדברים כגון "וואו!! תראו את השפרירית הזאת! נכון שיש לה צבעים יפים?" (למי אכפת?! היא נראית כמו בוינג והיא טסה לכיווני!!). גם את הכתיבה שהייתה יקרת ערך, זנחתי לטובת השפריריות, מסלולים, סנדלי שורש וסיפורי טבע לילדים עם רמת משכל של פריס הילטון (מה? הילדים של היום ממש חכמים!).

הסיבה המתבקשת לשערורייה היא שנכנסתי לדיכאון עמוק. והרי לכם הסיבה למה- בתור חפ"שית (חיילת פשוטהJ) הרי שיש ממני ציפיות מרובות למדיי. זה כמו לצפות מסטייק עסיסי להפוך למרנג לימון, או מציפי ליבני להבין בפוליטיקה. הם מצפים שאני, החפ"שית, שהתגייסה רק לפני שבעה חודשים אעשה עבודה של אשת קבע עם וותק של יותר מדיי שנים בצבא (וכל חודש מעל שנתיים בצבא הוא וותק של יותר מדיי, סמכו עליי...).

אז הרשו לי לערער על כך- אין לי ארון קבורה על הכתפיים וגם לא סמלים של מכוניות. ובטח ובטח שהמשכורת החודשית שלי אינה עולה על 400 שקלים בחודש! (הידעתם שבקבלת דרגת רב"ט מעלים את המשכורת בכ2-3 שקלים? כמהההה כסףףףףף $.$ )

אבל סביר להניח שזה לא הדבר שיכניס אותי לדיכאון. אולי רק יגרום לי להוציא את הצד האלים שבי החוצה, ותו לא.

ואז סברתי שאלו הן שעות העבודה אשר שוחקות אותי עד עפר ומוציאות ממני כל חשק לעשות משהו, שלא לדבר על לחיות(!). כי בינינו...9 שעות של ישיבה בתוך משרד זה פשוט...טוב, זה פשוט אבסורד. ואני אפילו לא אתחיל לחשב כמה משלמים לי בשעה (10 אגורות? 5? היש עוד דבר כזה 5 אגורות?)

ואז נחתה עליי ההבנה הגדולה מכולן. נדבקתי במחלה הקשה והנוראית מכולן!!!

מחלת הג'ובניק!

ועל מנת שתכירו אותה קצת מקרוב, אכיר לכם כמה מתסמיניה הבולטים ביותר, תהנו:

• להיות ג'ובניק זה לצחוק על אלה שרצים בטירוף לאוטובוס, ושנייה אח"כ, כשמגיע הקו שלך- לקוץ בדיוק כמוהם
•  
• להיות ג'ובניק זה לפתוח את הבוקר עם אייסקפה מרולדין.
•  
• להיות ג'ובניק זה לשנוא את המיילים ממש"ק התורנויות, לשנוא אותו אישית ולהטריד אותו טלפונית הרבה.
•  
• להיות ג'ובניק זה להצטלם עם נשק ארוך, כשמשבצים אותך לשמירה, אחת לחודש בש.ג, להעלות לפייסבוק ולקבל תגובות מבנות 15 "קרבי!!"
•  
• להיות ג'ובניק זה להכיר את הצבא מ"אם יש גן-עדן"
•  
• להיות ג'ובניק זה להרגיש נטחן מהלהישאר שעה יותר אחרי הצהריים.
•  
• להיות ג'ובניק זה להתמרמר מכל מטלה שלא כלולה במפורש בהגדרות התפקיד שלך, ולהרגיש נדפק.
• להיות ג'ובניק זה לשנוא משתמטים, אבל גם מאוד לקנא בהם.
•  
• להיות ג'ובניק זה לחמוד כומתות שהם לא בקו"ם ולשחק אותה מדי פעם עם כומתה שחורה כשהרס"ר לא נמצא.
•  
• להיות ג'ובניק זה להתווכח עם אנשים שאתה כן תורם בצבא.
•  
• להיות ג'ובניק זה לשנוא נהגים מסויימים באוטובוס.
•  
• להיות ג'ובניק זה לומר שבעצם עם כל הנסיעות האלה, עדיף להיות בבסיס סגור.
•  
• להיות ג'ובניק זה לא באמת להאמין במשפט למעלה...

• והכי חשוב- להיות ג'ובניק- זה להתמרמר על היותך ג'ובניק ולרשום פוסטים שכאלה.

 שיהיה לכולנו סופ"ש מצוווווווווווווווווווייין!!!

נ.ב- מי שגילה כי הוא מזדהה עם  הסימפטומים למעלה- אל דאגה- גם זה עובר (בעוד שנה, שנתיים...שלוש.. J )