נחשים נחשים נחשים נחשים נחשים נחשים.

הם בכל מקום.

הם מקיפים אותי.

מנסים לעקוץ אותי.

לא, זה לא פוסט הזוי.

טוב נו זה כן:]

אבל הפואנטה פה היא לא הנחשים אלה-הנחשות.

הנחשות מתחלקות לשני סוגים:

- הנחשית הגלויה, שלא מסתירה את העובדה שהיא ביצ'ית ומוכנה לעקוץ אותך תמיד.

הנחשית הזאת מתאפיינת בציצי סילוקוני במיוחד:]

- הנחשית הלא גלויה, היא נחשית שמפעילה עלייך קסם משחקת אותה חברה טובה שלך,

אוספת כמה שיותר מידע והכל למען מטרה אחת- כדי לבגוד בך אחר כך.

גם נחשית זו מתאפיינת בציצי פושאפי למדי:]

אם תפגשו באחד מהסוגים הללו אתם מוזמנים לדווח לכאן- אנחנו כבר נמצא מה לעשות איתן.

ועכשיו בחזרה לכאן, אני יותר מדי מוקפת בנחשות כאלה,

שחושבות את עצמן ושפשוט דורשות צומי.

סיסי הקוריאנית התחילה היום ללכלך על ניקול שיש לה "ציצי קטן מדי"

גררר ואז היא פשוט מכחישה שאמרה מש'ו בכלל...

פאקינג קוריאנית-וואנביפריקית-פרחהמצויה-שנהפכה לפריחית

ורומי, אני פשוט לא מסוגלת להבין אותה...

היא כל כך מוזרה מדי פעם, היא פשוט כל כך פרובוקטיבית.

היא אמורה להיות החברה הכי טובה שלי, אבל אני מרגישה שהיא מחזיקה אותי

כאינטרס..

ויש לה מן קסם כזה, לגרום לי לאהוב אותה, לגרום לי לספר לה דברים.

אני לא מסוגלת להפסיק!!!!

אבל צריך...אני צריכה להתרחק ממנה.

אני משכנעת את עצמי ומוצאת את עצמי עושה את אותה הטעות שוב ושוב ושוב.

מצד שני אולי זאת לא היא הפרובוקטיבית אולי מש'ו לא בסדר בי..?!

היא דוגלת בזה שאם היא תעשה עיניים לההוא מהחנות אז אולי הוא יתן לה מש'ו בחנות,

אני ממש לא כזאת.

למרות שאני מאמינה שאם אני באמת אצטרך מש'ו אני יודעת שאני אהייה מסוגלת

לעשות לו גם עיניים אם אני אצטרך.

אני כל כך שונאת את עצמי, כל כך כל כך!!!!

אני שוב שונאת את איך שאני נראת, פרה שכמוני כל היום הדבר היחיד שאני עושה זה לאכול

ואני מרגישה שאני הופכת לביצ'ית, אנשים יותר מדי נדבקים אליי,

חסר לי החום והאהבה,

שמיש'ו יבוא אליי ופשוט יחבק אותי, סתם לא סיבה. חיבוק אמיתי.

אבל לחלום מותר לא..?