היא.
כרגע היא מדברת על עצמה בגוף שלישי.
זה נחמד לה.
יותר קל לה.
היא שוב כתבה שיר.
היא שוב כתבה שיר והוא שוב יצא לה מדכא.
פעם היא בדאון ופעם היא ב"הי".
מה יש לה?!?!
ילדה מטומטמת, שבי בשקט בפינה ואל תצאי משם עד שאני אגיד לך לצאת!
היא רוצה לשתף אנשים במה שהיא מרגישה בפנים.
אבל האנשים לא רוצים לנסות להבין.
אנשים הם יצורים אכזריים לפעמים.
אז הנה היא כותבת פה, כדי לפרוק, כדי לשתף,
ואולי למצוא כאן מיש'ו שיבין.
I'ts Raining In My Soul by me
It's raining in my soul,
Day and night.
It's raining inside,
No sunshine, not a rainbow
It’s always raining here.
So cold, so icy,
Show me the light,
Show me the love.
However, it's so cold here inside.
Full my heart with flowers
Maybe I will thaw.
Thousands of years I was sitting in this dark corner
Thousands of years I haven't felt this warmth.
Full my heart with flowers
Maybe I will love...
היא יודעת שהיא מוזרה.
היא יודעת שהשיר לא יפה ויש בו שגיאות.
אבל משום מה היא ממש מזדהה עם השיר.
תמיד אותו סיפור, תמיד אותו דבר,
היא מרגישה בדד...
ולמרות הכל היא יודעת שבעוד כמה דקות היא שוב תיהייה מאושרת,
כי שם המשחק הוא- מצבי רוח:]
חיבוק לכל אלו שכל כך זקוקים לחיבוק הזה!
חיבוק!!!