פעם כשהייתי עוד נוסע בקו חמש הארור אשר עשה את כל הסיבוב בשכונת הרמבם עד שהוא הגיע למרכז העיר נתקלתי באדם מעניין. הוא התיישב על ידי במושב, ועל אף שחייכתי אליו אינו ענה בחיוך חזרה.
פניתי להסתכל בחלון, צפיתי בבתים האפורים שנגלו לעיניי, צפופים כמו בכוורת של דבורים. מעט אנשים התהלכו ברחובות ובעיקר העיר הייתה רדומה. האיש שליידי לא הביט מהחלון כלל אלא הוציא מתוך כיס חליפתו המכובדת ספר קטן והחל מדפדף בו עד שהגיע לעמוד אותו חיפש והחל לקרוא בו. חיפשתי את שם ספר בעיניי על הכריכה או את שם המחבר, אך ללא הצלחה. האותיות הכתובות על הכריכה נחבאו מעיניי.
"מה אתה קורא?" שאלתי אותו בתמימות.
"אינני קורא. זוהי תפילה. וזהו הספר הקדוש" ענה לי.
"הספר הקדוש?" שאלתי באי-הבנה.
"התנ"ך, התורה שניתנה מהשמיים על ידי אלוהים" הוא הביט בי במבט נוקב, כלא מאמין למשמע אוזניו.
הוא החזיר מבטו אל הספר הקטן ושב לקרוא בו. סקרנותי גברה עליי ושאלתי, "מי הוא ה..אלוהים הזה שלך?"
הוא התמהמה רגעים אחדים ונקרע בין הרצון לקרוא עוד קצת לבין הרצון לענות לשאלתי. לאחר רגעים מעטים נכנע והסב מבטו אליי, "אלוהים הוא הבורא, הוא הכל יכול- הוא האב הקשה והשופט הרחום"
"ולמה אתה קורא בספר?" שאלתי אותו מבולבל, מנסה להבין מה לספר הקטן הזה שמחזיק האיש בידיו למישהו כל יכול.
"כך אני מתקשר עם הבורא, אני מתפלל אליו והוא שומע את תפילותיי. הוא עושה הניסים. גם כשקשה לי אני מתפלל אליו ובכך הוא עוזר לי"
"האין אמרת שהוא כל יכול, הבורא? האיך זה שתפילותייך לבורא מנטות את בחירותיו ופעולותיו?" שאלתיו.
"האל, אל רחום הוא. אני מתפלל אליו, שומר את מצוותיו וחוקותיו ולעיתים כשאני בצרה אני מדבר אליו שיעזרני ויושיעני".
"אילו מצוות וחוקים מבקש האל שלך שתקיים?" שאלתי מובך לנוכח העובדה. הוא הביט אליי נרגז ואדום לחיים, "יש הרבה דברים, הלכות כאלה ואחרות שעוזרות לאדם הקטן והפשוט לשמור על קשר עם הבורא. להיות מחובר אליו. ישנם דברים שמורה עלינו האל ועלינו לעשותם".
"ואם לא תעשו כן?" שאלתי, תוהה אם הנני עובר את הגבול.
"אז יגיע עונש" הוא אמר בפשטות .
"איזה סוג של עונש?" הרגשתי ששאלתי הקשתה עליו במעט, כיוון שהביט בי במבט חודר ונוקב.
"כל סוג של עונש, אם בעולם הזה ואם בעולם הבא. זה מאוד קל לחטוא, אפילו ערבוב תמים של בשר וחלב ביחד מביא אותך להפר את דברי האל. החוכמה היא לחזור בתשובה כל יום."
"לחזור בתשובה?" הבטתי בו, פעור פה.
"לחזור אל הטוב שבך, אל הרצון האמיתי שלך- שהוא טוב. והוא שומר מצוות וטוב לבריות" הוא אמר לי בגאווה.
"ואם אני טוב בנשמתי ובכל זאת חטאתי..." אמרתי בקול מהורהר שנשמע לי רחוק.
"ואם ואם...אז אל תחטא, תהייה אדם טוב ומאמין" התרגז עליי האיש ופנה אל הספר שבידו.
"אם כך- אני מאמין. אני מאמין באלוהים קטן משלי.."
האיש לידי גיחך תחת שפמו בבוז, "אלוהים משלך? והוא?"
"אלוהים שנותן לי להיות פשוט אני" השבתי לו.
איזה מזל זה, חשבתי לעצמי, שלקו 5 שאני נוסע בו לא לוקח עוד יותר זמן להגיע למרכז העיר. אולי האלוהים שלי נמצא לידי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Venus Love
