מחקתי את הפוסט הקודם.

הייתי חייבת, הוא לא מתאים לי כאן.

ממ מזמן לא עידכנתי כבר,

הרבה דברים עברו לי בראש, ודי קשה לסדר את הכל במקום.

אז שוב,

כמו תמיד,

אני אכתוב קטע שאולי קצת יסביר.

...אחוזת טירוף ודיבוק היא הסתכלה בדפים הריקים של המחברת, מנסה ומכריחה את עצמה לשבת וללמוד,

המחשבות מתחילות להציף את ראשה, נון סטופ מחשבות.

כל כך הרבה דברים עברו עליה בחודש האחרון, חשבה.

כל כך הרבה דברים רעים ולא נעימים שזה ממש מצחיק כמה זבל יכול ליפול עלייך בבת אחת.

והוא.

בבוקר של אותו יום, היא נזכרת, התעוררה בבהלה.

החלום שלה היה מוזר ומפחיד, היא חלמה עליו.

לא, לא ייתכן שהיא אוהבת אותו, זה לא ממש הגיוני, בעצם זה הרי לא הגיוני בכלל...נכון..?

בחלום הוא היה כל כך נחמד, לא כמו במציאות, חשבה.

למה הכל לא יכול להיות כמו בחלומות..?

והראש מתפוצץ, ושאלות מציפות את ראשה, ראשה הולם כמאיים להתפוצץ.

די, אמרה,די שהסיוט הזה יגמר כבר!

והראש לא מפסיק להלום, הראש עובד, והיד כותבת,

כותבת ממעמקי הלב.

מיש'ו צריך לאסור אותי על כתיבה מטומטמת שכזאת...בעעע

נ.ב מצטערת על הפוסטים החטופים והחסרי משמעות האלה, מבטיחה לפוסט טוב יותר בעתיד.