ישרא-בלוג..

נממממ..

האמת אני לא יודעת אפילו מה להגיד...מזל טוב(?)

מזל טוב ישרא! (?)

עכשיו תנו לי להיות רגשנית ולספר לכם מה ישרא-בלוג בשבילי. [שקט! אפחד לא זז!]

טוב אני כבר שלושה קיצים מבלה פה בבלוגוספירה הזאת, ולמרות שעקבית לא הייתי [תתפלאו, אך יש לי חיים, כן, עכשיו אתם עושים פרצוף מופתע:O ]

אני יכולה לספר לכם עד כמה נהנתי פה, איזה אנשים מקסימים יצא לי להכיר ואני ממשיכה להכיר, איזה כיף זה ובלה בלה בלה.

אבל אפחד לא רוצה את הבולשיט הזה רייט? יופי. בחירה טובה.

אז אני אביא לכם את תופעות ישרא-בלוג שיקיפו את מה שאני חושבת פחות או יותר:)

READY?

 ההתמכרות הראשונית אני מניחה כמו רוב האנשים, גם אתם פתחתם בלוג כי:

א. החיים נראים חרא, למה לא לשתף את זה עם אנשים אחרים?

ב. גם אנחנו רוצים צומי.

ג. לכול החברים יש...סיבה מספיק טובה לפתוח גם:)

גם אני, פתחתי בלוג כי...כי פשוט לא היה לי משהו טוב יותר לעשות בקיץ שלפני שלוש שנים.[תצחקו ,תצחקו חלאות] כתבתי פוסט אחד[שאם אני לא טועה, נמחק כבר] ואז קיבלתי תגובות.

OK אני חייבת לציין שזה החלק הממכר- התגובות!!!

מעודדות, מרחמות, משמחות, עוינות, נאצה- תגובות הן תגובות.

וכולנו רוצים כאלה, לא? [אם מישהו לא מגיב אחרי זה-למוקד!]

ואז פוסט ראשון, מתגלגל לעוד פוסט, ולעוד פוסט, ואז ל100 פוסטים, ואז לפרו, ואז לבלוג במועדפים, ואז הבלוג נכחד.

END OF STORY או שלא.

בקיצור,ישרא בלוג הוא לא פחות ממכר מסיגריה או בקבוק פינלנדיה טוב=]

האנשים בישרא

אם יש סיבה טובה מספיק לפתוח בלוג, הרי שזה רק בגלל האנשים.

הבלוגוספירה מכילה אנשים החל מפריקים זרוקים ועד לפקאצות ורודות ומושיות שיהפכו את חייכם האפורים לורדרדים ומנצנצים עם ארנבים מקפצים בחולצות בטן.

ובעצם, למה לדבר בכללי כשאפשר להתמקד בכל אחד ואחד מהם?

=-=הפריקים=-= 

הם לא אוהבים שקוראים להם ככה, את זה אני יכולה להבטיח לכם. אז אנחנו נשתמש במושג מדעי- האפלים רוחנית.

האנשים האפלים רוחנית הם האלו שכאשר פותחים את הקישור לבלוג אפשר לחשוב שהגעתם בטעות לחור שחור.[למי שלא הבין- הכל שחור:| ]

התמונה בכותרת שחורה.

הרשימות שחורות.

הפוסטים שחורים.

האווירה שחורה.

הכתב שחור.

הכותרות שחורות.

הודעות ההתאבדות גם הן כתובות בשחור על גבי שחור! [אופס..]

אך אל תזלזלו באפלים הללו- ישנם אנשים מאוד עמוקים ורגישים אי שם מאחורי המסך.

אז לפני שאתם שופטים, תעברו על מכתב ההתאבדות שלהם- תקראו ותפנימו עד כמה הם היו טובים ונחוצים בעולם.

=-=הפקאצות=-=

גם הן אינן אוהבות להיקרא "פקאצות" לכן נקרא להן- המושי מושלמות. [כי כולנו אוהבים לחיות באשליות:)]

עובדה אחת שלא ידעתן עליהן-הן מושלמות! והן ישלחו את האח המגודל שלהן אליכם כדי שאתם לא תראו כאלו אף פעם במידה ותוכיחו שהן טועות.

אני לא ארחיב עליהן, אני פשוט אצרף את "האמת מאחורי הפקאצה" שלי. זאת אומרת, המושי-מושלמות.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=53078&blogcode=1380955 

=-=הפואטים=-=

הם דווקא כן מעדיפים להיקרא כך- זה מוסיף רבות לכבוד שלהם.

הפואטים הם...אה...פואטים.

הם כותבים שירים, מפרסמים אותם כאן במסיביות ויפרסמו אותם שוב אם יקבלו תגובות לא הולמות.

=-=הפסיכולוגים=-=

תמיד ימצא בלוג כזה או אחר שאחראי לפתור בעיות, סיכסוכים, בלאגנים, גירושין, סגידות, רצח, אונס וכ-ל מה שדמיונכם הפרוע יעלה על דעתכם.

אחלה של דבר בשעת הצורך...לפחות לא צריך לזרוק אלפי שקלים על פסיכולוג. במקום זה נותנים לילדה בת 13 לשבת ולהתחבט עם נושאים כמו "הוד בגד בי. אני לא יודעת מה אעשה, הוא היה החיים שלי."

:)

=-=העוזרות=-=

נתקלתם פעם בבלוגים על שמות כמו:

"העוזרות"

"העוזרות באמת"

"העוזרות באמת באמת באמת!"

"העוזרות, נו באמאש'כם אנחנו עוזרות!!!"

אם כן, אל תבהלו, יקיריי- הן רק עוזרות.

בלוגי של עזרה באמת עוזרים לישרא, ומאז שקמו כאלה כמות הכפתורים גדלה והוכפלה פי 8, כמות הגליטרים המנצנצים בסוף כל פוסט הוכפלה פי 15 וכמות הבלוגרים שהבלוג שלהם נטול קישוטים קורב ל-0.

הכל טוב ויפה אם לא המלחמה המכוערת בשפה המעטה בין הבלוגים העוזרים האלה.

אני אישית כבר לא זוכרת את מי ואיפה אני צריכה ללנקק על כל פעם שהשתמשתי בעזרה כזו או אחרת שלהם...

"אם השתמשתם- לנקקו!"

אני יכולה להישבע שכשאני הולכת לישון אחרי ביקור בישרא, אני חולמת על לינקוקים מהלכים כמו זומבים עם ידיים מושטות קדימה שצועקים בעודי מדלגת על גליטרים "לנקקי אותי!!!! לנקקי אותי!!!"

אבל היי, זאת רק אני:)

 "המקובלים" של ישרא

עם כל הכבוד[ויש בהחלט כבוד] למועדפים של ישרא בלוג, אני לא מצליחה להבין במה לעזאזל הם שונים משאר הבלוגרים.

בתור קוראת ממוצעת ושפחה נאמנה שלכם, עברתי על כמה וכמה בלוגים מועדפים.

יש כמובן בלוגים איכותיים ביותר, שאני לא אגיד את שמם ואת שם הכותבים אבל אני בטוחה שחלקכם יודע על מה מדובר[ואם לא-חדל טעם רע!]

אבל, כמו בכל מקום- יש גם בלוגים חסרי טעם.

ואני, בתור קוראת, לא מבינה איך לעזאזל הגיעו הבלוגרים האלה להיות ברשימה הזאת.

כנראה שתמיד יהיו את ה"מקובלים" ו"פשוטי העם",כמוני וכמוכם.

 הכשרונות

תכירו בעובדה אנשים- ישרא-בלוג מוצפת באנשים טאלנטיים!

ציירים

כותבים

זמרים

קומיקאים מתחילים

משוררים

מפסלים

רוקמים

מרכיבים

אופים

והרשימה רק הולכת ומתעצמת.

אל תהיו

תגיבו ותפרגנו:) אנשים אוהבים את זה=]

 יריב חבוט

אני אקח את הבמה הזאת ואשתמש בה להודות לאדם שעשה את המקום הזה למקום כ"כ טוב ונעים, אשר ממשיך לעשות את זה בעוד שאנחנו מפילים עליו עוד ועוד תלונות.

ולכל האנשים שגרמו לישרא-בלוג להיות כמו שהוא...

ואפילו לאדם שיושב ובוחר אילו פוסטים להכניס לנושא החם ואילו לא..

תודה!!!

ובנימה אופטימית זאת, אני אסיים את הפוסט ההזוי הזה חח ^^"

תודה לכל אחד ואחת, שקראו פה במשך שלוש השנים האלה.

האנשים שתמכו בי ברגעים שאף אחד אחר לא עשה זאת,

האנשים שקראו אותי ואהבו אותי,

האנשים שקראו את השירים/סיפורים ההזויים שלי ובאמת מצאו דקה או שתיים להחמיא לי,

האנשים שעזרו לי להתפתח כאן,

האנשים שהיו כאן, וכבר עזבו,

האנשים שהם אנשים רגילים לחלוטין,

אך מצליחים להקסים בקסם שלהם.

הפוסט הזה מוקדש לך. כן, לך.

[נו..ולישרא..בסדר:P]

3> אפרו