במחוזות רחוקים/אפרו

במחוזות כה רחוקים,

יושבת לבדה ילדה קטנה ומשחילה חרוזים.

פנינה אחר פנינה היוצרות רצף ושלל צבעים,

ובילדה אין כלל שמחת חיים.

נהרות של דמיון הפכפך וילדותי,

הובילו אותה אל תהום אינסופי.

אין היא יודעת לאן עליה לפנות,

האם לבחור בימין, וכי אולי בשמאל.

ובמחוזות כה רחוקים,

בין כל הממזרים עוטי המסכות,

אינה מוצאת היא את אשר עליה לעשות.

מעגל שאין לו סוף ולא נותן מנוחה,

דוחק בה ללכת בדרך עקלקלה.

סכין חדה המפלחת את ליבה,

מחזקת אותה עם כל נגיעה.

ואין היא בוכה, ואין היא כואבת,

כי המציאות המרה,

היא כה צורבת

שיר שכתבתי על חברה טובה שלי..

היה לי חשוב לשים אותו פה.

דבר ראשון- אני מצטערת על כל ההיעלמויות שלי, על כך שאני לא תמיד עקבית להגיב בבלוגים שלכם ועל כך שיש לכם הרגשה שננטשתם [אל דאגה חבר'ס- אני חיה ונושמת]

 אז נמנמנמ

חופש סוכות מה?

אני חושבת שהחופש הזה נוצל הכי טוב

ואני לא אחסוך ואוסיף כי זה היה חופש

מ-ד-ה-י-ם

באמת.פשוט מדהים.

אני מודה שיצא לי הרבה לרבוץ במיטה ולעסוק המון ב-כלום,

אבל בהחלט הספקתי הרבה דברים שרציתי.

דאמט. אני. כה. גאה. בעצמי. טובנו. לא.

[טובנו.אולי.רק.קצת]

ובגלל שאתם כאלה חטטנים (תודו שאתם חטטנים נוJ) אני אחלוק אתכם (אבל רק קצת)

החופש התחיל בצורה הכי מושלמת שיש

ארוחת ערב מושלמת. פשוט מושלמת.

אזהרה- התכנים הבאים עלולים להיות קיטשיים במידה זו או אחרת-           האחריות עליכם בלבד

Y למי שזוכר (ולמי שלא זוכר- זה החבר המדוברJ)

ואני חזרנו.(אחרי שבוע שנראה כנצח)

חגגנו 10 חודשים מאממים [אני מתחילה לפתח סימפטומים של פקאצה]

והוא אירגן ארוחת ערב יאמית ביותר ורומנטית לא פחות!

בקיצור- היה מושלם!

כבר אמרתי שאני אוהבת אותו לא?

זהו יותר אני לכם לא מספרת.

נדלג על שאר ימי הבטלה וימי תולעת הספרים ונעבור הישר ל:

חיפה.

אז כן, הייתי בחיפה. אמא גררה אותי לשם.

היה שווה את זה. בהחלט שווה !

#בהחלט פספוס: שיכולתי לפגוש אולי את נינקה אם רק ידעתי את זה כמה ימים לפני הנסיעה.

#בהחלט מפחיד: ללכת בשכונות ערביות ולחפש נואשות אחר פלאפל [שאגב לא היה טעים כ"כ בסופו של דבר]

#בהחלט כיף: לראות את אמא מתלהבת כל הזמן...מהכל...ואני מתכוונת להכל.

#הכי מצחיק: לראות את אמא רודפת אחרי אוטו גלידה [זה שווה את כל שעות הנסיעה, תאמינו לי]

##מסקנה: אל תקנו פלאפל ילדים-שווארמה שליטה!

אההה כן ו...בבקשה מכם- אל תרוצו אחרי האוטו גלידה.בבקשה(?)

בבקשה. 

אחרי שהרגליים שלי נתנו לי לדעת עליהם ולא נתנו לי לישון מרוב כאבים, קמתי לבוקר שכולו כיף

סווווופרכיףJ

לא. בעצם.

סווופרלנדJ

כן. בדיוק.

אני וY לקחנו את הטוסיקים היפים שלנו בשעות הבוקר הלא-כל-כך-מוקדמות ונסענו לנו לאדמה שכולה סופר. [חה חה חה.NOT]

עכשיו תאמצו את המוחות היקרים שלכם ותחשבו מה המשפט הבא שלי, אני יודעת שאתם מסוגלים...קדימה.

כן, היה כייףףףףף=)

היה אחלה בחלה שטראוס פראוס ונסטלה פסטלה.

היה פשוט כיף.

#הכי מעצבן: ילדים דוסים שנדחפים לתור.

#עוד יותר מעצבן: ערסים שנדחפים לתור.

#הכי מוזר: האוכל שם..

#הכי כיף: לקלל בזמן היטלטלות קשה בקומבה.

#הכי לא כיף: לבוא לשם והדבר הראשון- לעלות לקומבה. תכניסו את עצמכם למכונת כביסה בלי מים, אני מניחה שזו אותה הרגשה.

#הכי יפה: הגלגל הענק בלילה.

#הכי לא יפה: לא נתנו לנו לעלות לבד לגלגל הענק..בוף.

#הכי הזוי: אנחנו מואהאהאהאהאהאהאהאהאה

ולפני שאני אמשיך לחפור ואגיע לסין- בואו נסכם מה היה לי בחופש שתי מילים [אם הייתם קשובים/קוראים כל הזמן הזה אתם בטוח תנחשו, נראה אתכם ביצ'ס]

Was great

שלכם,

אפרו הרצוצה והמרוצה