החלטתי לקחת את הצעד הזה.

לא אכפת לי איך אנשים יגיבו, לא אכפת לי מה יגידו- אני חייבת את זה בשביל עצמי.

בשביל שאוכל להסתכל לאחור ולדעת שגם על זה אני התגברתי, או לפחות ניסיתי ועדיין בטח אנסה שנים אחר כך.

אני חייבת את זה לעצמי, לחלק הכנה שבי, בכדי שאוכל לחיות עם עצמי בשלום.

אני מוכנה לקבל את העבר כפי שהוא, לאמץ כל חלק ממנו ולטעון כי הפקתי את כל הטוב שיכולתי מכך וצמחתי והתחזקתי, לתבוע את כוחי ואת נשמתי בחזרה.

הקישור הבא עלול להכיל טריגרים או תיאורים לא נעימים.

זה פורסם מלפני הרבה זמן, ורק עכשיו קיבלתי את האומץ לשים את החוויה הזאת ולשזור אותה גם כאן, בדפי הבלוג שלי.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=238310&blogcode=5680303

לוקחת נשימה עמוקה וצוללת אל מעמקי נשמתי.