אני שונאת להתבגר!

ההרגשה שאני חייבת לעשות את זה ולא לשכוח ללמוד לזה ולנסות להשלים את ההוא ולהגיד להיא ו...בררררר

כל-כך שקועה ב'צריך-צריך' שמזמן שכחתי מה זה לרצות משהו ולעשות משהו סתם בשבילי.

בזמן האחרון אני מסתבכת עם עצמי והתיאוריות הלא כ"כ מבוססות שלי על העולם. נדמה לי שאני מנסה עליו איזו פסיכולוגיה הפוכה והוא רק מחזיר לי בחזרה...

"See dad you are that smart!"

"I Am not that smart, but I am that mad.."

hopeless?