נכון שכולנו דפוקים ,במיוחד אם נכנסנו למערבולת הכי מסוכנת שנקראת גיל ההתבגרות, אבל אני מרגישה ששברתי שיאים חדשים.
אני לא יודעת מה אני רוצה. או יותר נכון למה אני כבר לא רוצה.
אמרתי לך שאחרייך אני אולי אנסה לצאת עם בנות, האם הייתה מטרה מאחורי המשפט הכה פשוט ומטופש הזה?
מה ניסיתי, להפחיד אותך? להרחיק אותך? לגרום לך לעשות את הצעד הראשון בדרך לסוף?


לפעמים אני תוהה מה עובר לי בראש....

ובכלל, בזמן האחרון כל הדברים שמציפים אותי. המכתבים הישנים מג'סטין. ההערה של אימא "איפה ###? בקצב הזה ##### יגנוב את תשומת ליבך" יותר מדי מחשבות. יותר מדי ניסיון של לחפש תשובות מהיקום.
הלוואי והכל היה כ"כ קל..



הלוואי.