אפריל דפק בדלת והביא עימו את כל הטוב שיכולתי לבקש ואף יותר.

אני יודעת שרובכם (כן אני משלה את עצמי שאנשים קוראים כאן..) בטח מבולבלים מהפוסטים האחרונים- שמחה, עצובה, בענן השביעי, בתחתית.

הרבה מים זרמו בנהר הירקון (או סתם כימיקלים מהולים, איך שתרצו..) ואני לא יודעת בדיוק איך אני רוצה לחרוט כאן את כל הדברים הטובים והרעים גם יחד שקרו כאן בשבוע וחצי האחרון. מצד אחד אני רוצה לכתוב כאן כל פרט, כל שנייה בכדי שאוכל להסתכל לאחור כמו באלבום תמונות ולהיזכר בכל מילה וזיכרון מעורפל. מצד שני אין לי כוונה לכתוב כאן הכל הכל, כי מתחשק לי לשמור משהו לעצמי בלבד. איך מוצאים את עמק השווא?

Too make a long story short לא, לא חזרתי לאקס וגם אין לי כל כוונה לחזור אליו. לקח לי אומנם יותר מדיי זמן להבין זאת אבל לבסוף התפקחתי והבנתי שאת ההתנתקות הרגשית שלי ממנו עשיתי עוד לפני שנפרדנו. ולכן אני מודה לו על כך שהתעקש על הפרידה הזאת. ואין בי כעס, טינה ולא עצב רק הוכרת תודה על כך שזה נגמר איך שזה נגמר. ואיך שהשיר הגאוני אומר:

And when you slammed the front door shut,
A lot of others opened up,
So did my eyes so I could see
That you never were the best for me.

ונכון לעכשיו טוב לי. הכי טוב לי שיש והחיוך לא מש מהפנים.

למי שבאמת קורא פה (ZzZzZz..) וזוכר את הפוסט על הידידות האפלטונית (http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=53078&blogcode=8121841 )- תשכחו מכל מה שאמרתי. שום ידידות ושום אפלטוניות. אפלטון הארור הזה סתם משך אותנו באף, לפחות אותי.

הבטחתי לקחת סיכונים בחיים למען האושר שלי ולא להיות במוד של הישרדות (כל הפנטים- לא מדובר בסדרת הריאלטי ובטח שלא בטנגה של נועם) ולכן עם כל הפחד והחששות והרגשות המעורבים הכרוכים בזה- אני מאוהבת. ולא אכפת לי לעלות לגג עזריאלי ולצעוק את זה!

Tied up in ancient history
I didnt believe in destiny
I look up you're standing next to me
What a feeling

What a feeling in my soul
Love burns brighter than sunshine
Brighter than sunshine
Let the rain fall, i don't care
I'm yours and suddenly you're mine
Suddenly you're mine
and it's brighter than sunshine

3>