וכל אחד ואחת מאיתנו הוא המשורר הדגול

המשחק עם המילים

ופותח את הלב שהיה סגור על מנעול

וכל אחד ואחת מאיתנו הוא הפסל האומן

שיודע ליצור בידיו את כל קשת הרגשות

האהבה, האכזבה, השמחה והאובדן

וכל אחת ואחד מאיתנו הוא הצייר המהורהר

אשר צובע במכחול את העולם

ומעלה על שפתיי כל מתבונן חיוך מואר

וכל אחת ואחד מאיתנו הוא הצלם הווירטואוז

שמקפיא את הרגש במקום

ומחיה את זיכרונות הילדות שמלווים במרדנות ועוז

ואנו יכולים להיות כל שנבחר

ואל לנו לתת לפחד האורב בפינה ללחוש על כישלון יום המחר

לנשום לרווחה ולהביט גבוה אל הלא נודע

ורק לאהבה הכוח להעניק לנו כנפיים

את כנפיי החירות והאפשרות

הינך יכול להיות כל שתבחר בזכות האהבה- זאת דע

תקראו לי קיטשית, ולא מקורית כלל. תגידו שזה נדוש, ואגיד לכם שלא אכפת לי.

יש מי שיגיד כי אני בהשפעת סם כזה או אחר, אבל הסינים החכמים בטח יגידו שזו האהבה.

 עריכה מאוחרת:

הייתי צריכה לדעת שהמסע הזה לא יהיה קל. ובכל זאת משהו דוחף אותי להמשיך. קול קטן בבטן שטוען שזה שווה את זה וכי בסופו של דבר הכל הרי ישתלם. מעניין אם לקול הקטן הזה קוראים אינטואיציה.

שבוע נהדר, חבר'ס!