לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Venus Love

בת: 35

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008

חורף זה הזמן בו אני עצובה והשמיים בוכים יחד איתי


 

...

נכתב על ידי Venus Love , 31/1/2008 19:17  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *lethal* ב-2/2/2008 21:04
 



Here we are again, circles never end


I don't mind where you come from
As long as you come to me
I don't like illusions I can't see
Them clearly
 

 

יחסית לבחורה שלעיתים לוקה (קרובות) במגאלומניות וחווה התפרצויות של נרקסיזם, ממש קטון קטונתי.

 

I don't care no I wouldn't dare
To fix the twist in you
You've shown me eventually
What you'll do

I don't mind...
I don't care...
As long as you're here

 

 

המציאות משטה בי. מנערת אותי ופוקחת את עיניי. ואני מתעקשת לשקוע בלעדייך.

 

Hours slide and days go by
Till you decide to come
And in between it always seems too long
All of a sudden

 

הייתי רוצה להחזיר את הגלגל לאחור. ומי הדפוק שבכלל המציא את הגלגל?

כמו ילדה קטנה ומטומטמת אני מנסה לראות את החיוך שלך, הזה עם הגומות, בקצה העין מבלי שתשים לב. מגניבה מבטים ומשתגעת.

 

And I have the skill, yeah I have the will
To breathe you in while I can
However long you stay
Is all that I am

ולעזאזל, להתחנן זה למעלה ממני. מסתבר שלאגו שלי יש חיים משל עצמו, והוא לא יכול להרשות לעצמו לספוג מכה שכזאת. אבל אני מוכנה לדרוך עליו בשבילך. כי זה שווה את זה.

 

And I'll take you for who you are
If you take me for everything

 

אוח,אישה טיפשה, איך יכולת לתת לזה לקרות?!?

 

 

It's all the same



 

ובזמן שאני מבכה על חיי לידיד שלי במסנג'ר על כך שלא נותר לי דבר לעשות כי הבחירה לא בידי ולנסות לשנות החלטה של מישהו נחשב בגדר לא הוגן. לדאבוני, הוא העמיד אותי בטעותי באומרו:

 

All is fair in love and war

 

האומנם?

 


 

 

 

חורף זה הזמן בו אני עצובה והשמיים בוכים יחד איתי.

נכתב על ידי Venus Love , 28/1/2008 19:30   בקטגוריות אהבה ראשונה, אהבה ויחסים, שחרור קיטור, מערכת יחסים, היחסים שבינה לבינו, סוף  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Venus Love ב-31/1/2008 19:20
 



עולם של אשליות


                                                                 

לא נותר למה עוד לצפות

והלב נקרע בין הרצון לברוח והרצון לאהוב

מחוגי השעון כמו מסרבים להתקדם

עומדים מנגד ומתבוננים בעצלות בעתיד להתרחש

זעקות של דממה מאיימות להשתלט על הצלילות

וזיכרונות מן העבר לוחשים על רגעי הבדידות

 

והלב האנושי, כמה עוד יכול לסבול?

נועד לאהבות גדולות ולא לעול

מחסיר פעימה בשל המועקה

פועם בחוזקה בניסיון לפרוץ דרכה

עיוור לכל המכשולים

מנסה להפגיש בין המאוהבים

 

 

 

 

איכשהו השיר שהיה אמור להכיל את כל הרגשות המבולבלים שלי תפס מפנה אופטימי. מעניין אם זה אומר משהו על המציאות.

אני מוצאת את עצמי לא פעם מבקרת בעולם האשליות בשבוע האחרון. למרות שמבחינה אינטלקטואלית אני יודעת שזה נגמר ואנחנו לא ביחד, המצב הזה מרגיש נורא לא טבעי וכל מבט או חיוך זורק אותי אחורה בזמן. ואני לא רוצה לוותר על הקשר שלנו כידידים לחלוטין, כי המעבר חד מדיי וקשה מדיי. אבל זה כל-כך כואב לראות אותו כל יום ולדעת שהוא כבר בעצם לא שלי. והחיוך הזה, לאו דווקא מכוון אליי, והחיבוק הבא לאו דווקא יחבק אותי. וכשזה זה כן אני רק רואה את התקווה שניתן עוד לשנות את המצב ולהציל אותנו. ואני שוכחת לחלוטין, ש"אותנו" כבר לא בדיוק קיים.

 

 

שבוע מבולבל..

 

 

 

 

 

עריכה: לעזאזל איתך!!! ואתה קורא לעצמך "אבא"?! חתיכת אלכוהוליסט מסריח! אין אדם שאני שונאת יותר ממך, אין אדם שגרם לחיים שלי להיות כ"כ אומללים כמוך. חבל שאימא בכלל חזרה אלייך...

אני במצב כל-כך חרא שחוץ מלהגיד "חרא" אין לי מה לומר. העיניים קטנות אדומות ונפוחות משעות של בכי. ולמרות שאתמול התעודדתי מעט בזכותו ובזכות החברות הכל שטף אותי שוב כמו גל היום בבוקר.

 

מהימים האלה שאתה מצטער שאתה קיים בכלל..

 

 

נכתב על ידי Venus Love , 24/1/2008 15:18  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Venus Love ב-28/1/2008 14:10
 



כשהאמת רודפת אחריי


ולא משנה לאן אני מסתכלת או מה אני עושה, היקום כדוחף לי בלי הפסקה את האמת המזעזעת לפנים.

אין לי אותך, ולא משנה איך נסתכל על זה עכשיו. ולא משנה אשמת מי זה. אין לי אותך, וזהו.

כל דבר מזכיר לי אותך ואת כל מה שכבר אין בינינו. אפילו אתמול כשסבתא הניחה את העוגה על השולחן. קראו לה "נשיקה" ואתמול כנראה הייתה הנשיקה האחרונה שאחווה בזמן הקרוב. המסרים המוזרים לא פסקו מלרדוף אחריי ואפילו כשביקשתי למצוא קצת שקט מתחת לשמיכה מול סרט טוב שיסיח את הדעת ממך כל מה שמצאתי היה "חתומים בנשיקה". אבסורד, מישהו אמר?

גם בלילה כשהראש אמור לנוח והלב צריך לברוח הופעת לי בחלום. חלום מוזר עם מתקנים מצחיקים ואוכל שבני אדם כלל לא אוכלים, אבל אתה היית שם וזה הספיק.

 

החלטת שאין לך טעם להשקיע את כל האנרגיות בקשר הזה ששוב צפוי להגיע למשבר. לא אשקר, זה כאב. בכיתי וניגבת לי את הדמעות.

ביקשתי שלא תתחרט בגללי ולא משנה כמה אני הרוסה.

"אם אתחרט זה יהיה בגלל מי שאת ולא בגלל איך שקיבלת את זה אני מבטיח.." אמרת. והזכרת לי למה מלכתחילה התאהבתי בך.

 

ואיני יודעת אם יהיה בסדר ואם לא. והאם כל סוף הוא באמת התחלה חדשה?

אני רק מצטערת שהבאתי אותנו למצב כזה.

ואני אוהבת אותך.

נכתב על ידי Venus Love , 19/1/2008 18:22  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Venus Love ב-22/1/2008 22:20
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVenus Love אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Venus Love ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)