תופעת הטוקיו-הוטל הא?
טוב, כולנו יודעים במי מדובר כך שאני לא אלאה אתכם בהסברים ארוכים.
ולא, אני גם לא הולכת לשכנע/לבקש/לשחד אתכם להקים איתי סוג של אנטי-טוקיו-הוטל כי גם זה טמטום.
אז מה לעזאזל הקטע של תופעת הטוקיו הוטל?
OK הגיע הזמן שלי לצאת מן הארון ולהודות- גם אני אוהבת (או לפחות אהבתי) את טוקיו-הוטל, וזה קרה חודשים אחדים לפני שהטוקיומניה הגיעה לארץ. כל עוד הם היו מבחינתי להקה ייחודית שלא הרבה מהחברים שלי שומעים ולא היו כה ממוסחרים, זרמתי עם זה וכך גם מספר ההורדות מאימיול (ועל זה- שום מילה אנשים!)
אבל מאז שמעריצות קטנות ומצועצעות שלא מבינות מילה בגרמנית ורק בפרצופים יפים גילו את טוקיו- הכל הלך וירד לטמיון.
זה בסדר ונהדר להעריץ אנשים על מה שהם עושים, על הכישרון, על הנגינה או שאר הקריטריונים אבל הקריטריון היחיד שבו מתמקדות כל אותן מעריצות טוקיו הוא-מראה, ובייחוד של ביל (טוב טוב, לפני שתסקלו אותי באבנים- גם טום. כולם מרוצים?)
כשבנות בנות 12 כותבות "ביללל!!11אחדאחד אתה סקסססס!!11אחד" אני אומרת- משהו בעולם הזה נדפק לגמרי.
אני מורידה את הכובע בפני כל אחת ואחת שמשלה את עצמה וחושבת שהיא אישתו/חברתו/מאהבתו של ביל או כל אחד מבני הלהקה- כל כך נמוך לרדת, לא חשבתי שאפשר.
אם אתן אוהבות להקה, שיהיה לכן במוי כיף. אבל בבקשה אל תהפכו את זה לקרקס.
וזה כל-כך ברור שזוהי תופעה חולפת, המהירות שבה ניצתה ההתלהבות היא גם המהירות שבה היא תדעך.
נ.ב לכותבת קטע זה אין שום רגשות נאצה כלפי טוקיו או המעריצות שלהם, וכל זה נכתב בהומור מהול במציאות המרה. ובסופו של דבר היא רק דוגלת ב"חיה ותן לחיות".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Venus Love
