טוב, אז אם לא שנים אז לפחות כמעט חצי שנה. איזה הגזמה.
עכשיו לשאלה הנפוצה- איפה הייתי חצי שנה ולמה לא עידכנתי כשכן הייתי בבית.
אז הייתי בצבא. ולא עידכנתי כי פשוט לא היה לי עצבים להתעסק עם זה. גם לא קרה משהו שכל כך השפיע עלי מאז שהרגשתי חייבת לכתוב כאן. לא נורא נכון...? נכון!
אז מקורס בקש"יות יצאת אחרי איזה חודש לתפקיד הרבה יותר טוב שהציעו לי. "מדריכת לוחמה אלקטרונית" מדריכה של סטי"לים וחובלים. כן. דיי מגניב. המערכת שמטפלת בטילים ששולחים על הספינות שלנו (מה שלא עבד אז באח"י חנית ספינה של חיל הים, אם אתם רואים חדשות בתקופה האחרונה) זה מערכת שאני מלמדת עליה. אני עדיין בהסמכות. עוד מעט מתחיל קורס מפקדים. ואז שהיות על הספינות... חודשיים וחצי. בכל מקרה רק בדצמבר אני מתחילה את הסדיר שלי. טרוף! 10 חודשים מאז הגיוס.
והקטע ההזוי ביותר זה שאני עברתי הכשרה קרבית. אני!!!! אני קרבית! איזה טיפשות של הצבא. נחשבת "תומכת לחימה" בלה בלה בלה... בולשיט!
זה היה תקציר הארועים לחצי שנה האחרונה.
נקסט!
אני לא יודעת מה לעשות. יש לי ידיד. שזה מרגיז אותי הקשר בנינו. כי האנחנו ידידים ממש סבבה. לא יוצא לנו לראות אחד את השני הרבה אבל מדברים דיי הרבה בטלפון בהתחשב שאנחנו בצבא... וכשאנחנו מתראים יש הכי הרבה כימיה בעולם. גם הנשיקות ממש ממש טובות. מאלה שאתה מרגיש שיש זרימה מושלמת. גם לצד השני. שזה פשוט טוב!
עכשיו לכל האופטימיים ואוהבי סיפורי אהבה- לא אני לא אהיה חברה שלו. למה?! ככה כי זה לא מתאים לי קשר איתו. אני יודעת בוודאות שהוא לא יעצור בעדי אבל אני לא מוכנה לזה איתו! הוא יותר מדי בנאדם כזה.... כמו שהוא. זאת אומרת, אני כן רואה אותנו יכולים להיות במערכת יחסים ממש טובה אבל אני לא רוצה - איתו. עכשיו.עזבו!
אז זהו. התנשקנו אתמול. היה ממש כיף.
וכשחושבים על זה... הוא אחד האנשים שיותר כיף לי להתנשק איתם בעולם....
די! שקט!
התגעגעתי. מאוד! אחזור לעיתים יותר דחופות מחצי שנה.
מבטיחה.
"פינקי סוואר!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
