בלוגהה

הבחינה ביום שני, וכמו בבחינה הגורלית ההיא בפיזיקה, גם כאן יש לי אירוע מיד בתומהּ, הפעם מדובר על חינה של חברה מהלימודים והצבא.

ולמרות שהמורה המגה תותח שלי מעודד אותנו, ושלפי הבחנים האחרונים אני אמורה להיות בסדר, תחושת הבטן שלי לא טובה. 

ואיכשהו הזמן נעלם כמו מים באמבט- לפני חודש ויותר בכלל לא שמתי לב לכל יום שעובר או שבוזבז על שטויות ולפעמים אפילו תהיתי אם הזמן זז, וכעת כשאני ממש לפני הסוף אני פתאום רואה ברורות את הקצב המהיר מדי שבו המים נעלמים לי אל הלא נודע, אפילו שינה נראית לי כמו מותרות כרגע.

אחלו לי הצלחה, אני משתוקקת לשים את הפרק הזה מאחורי ובטעם טוב.