סופסוף אחרי הבחינה, הריח של החופש הוא מענג לגמרי. פתאום אני מבינה שכל הדברים האלה שקיטלגתי בראשי תחת הכותרת "דברים שנורא כיף לי לעשות אך הם גוזלים זמן שבו אני יכולה להספיק עוד תרגיל" הם ברי ביצוע עכשיו ולכן גם מושכים פחות לעשיה עכשיו.
אתמול הבנתי שערבי יום ~ליין אירוויזיון~ ראשון ורביעי ~סלסה במקום אדיר~ הולכים עוד יותר לשדרג לי את מצב הרוח, המסקנה הזו התרחשה כשהייתי בדרך לאירוע חברתי, דבר שלעצמו לא קרה כבר יותר מדי זמן.
אבל התענוג הזה לא ישאר יותר מדי זמן.
היום מאמי נסע כל הדרך מבית הוריו כדי ללוות אותי ליום הפתוח באוניברסיטת תל אביב.
ביקרנו בעמדת הרישום והסכם שלי גבוה מספיק כדי להתקבל (פליז פליז שהמבחן האחרון לא יהיה בציון הרבה יותר נמוך משנדמה לי).
התחנה הנוספת הייתה בניין הפקולטה עצמו, שם שוחחתי עם אחד הפרופסורים שהיו נחמד להפליא שענה לי בסבלנות על השאלות שנותרו לי.
וכעת נראה שזה רשמי, אני עומדת להרשם לפתוחה כדי לקבל כמה שיותר פטורים שיעניקו לי מרחב תמרון בהמשך כשאשוב לארץ ואלמד בתל אביב.
אם הכל יתנהל כמתוכנן דברים אמורים להסתדר ממש טוב עבורי.
ואם זה לא מספיק אז היום יש גם סלסה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: