בלוגהה

לפעמים אני אני מרגישה בית ולפעמים אני שואלת את עצמי מה לעזאזל אני עוד עושה פה. 

לפעמים כיף לי וחמים ולפעמים אני חשה מרומה. 

לפעמים אני יכולה לדמיין את העתיד ולפעמים נדמה לי שאהיה בו עצובה. 

לפעמים החיוך הזה עושה לי פרפרים ולפעמים החוסר אונים משתלט עלי. 

לפעמים נדמה שלא אשאר עוד לבד ולפעמים אני מרגישה שגדל בתוכי ריקבון.

לפעמים ממש בא לי ולפעמים כל מה שבא לי זה לעבור כבר לחו"ל. 

לפעמים נראה שאין אפילו צורך במילים ולפעמים בא לי לצרוח מרוב תסכול. 

לפעמים טוב ולפעמים רע. 

לא קל.