בלוגהה

"time is money" כלומר T=M. ומצד שני, מהמשפט למעלה משתמע שדווקא T>M. אז אולי האמת שייכת לשניהם וזמן גדול שווה לכסף? (איך עושים סימן גדול שווה?).

ומה עם אושר? כן, הדבר החמקמק הזה.
יודעים מה, אפילו לא. לא נכנס בכלל למהו אושר ואיך מגיעים אליו, ספרים, סרטים ופילוסופים רבים כבר דנו בשאלה הדי ערטילאית הזאת.
אז בואו נרד דרגה ונשאל על- being content. נאלצתי לחפש את זה עכשיו בגוגל טרנסלייט שאמר לי ש-content פירושו שבע רצון. איכשהו, מרגיש לי כי זה לא התרגום המוצלח ביותר ומאידך אני לא מכירה ביטוי מדויק יותר בעברית. 

מה שאני שואלת את עצמי, תוך שאני הולכת מסביב לשיח- הוא שאין לי מושג מה משמח אותי. או משביע את רצוני. 
שלא תבינו לא נכון, אני לא תמיד אדם עצוב ואומלל (אלא אם כן הופעלו טריגרים מסויימים ואני בזמן מחזור- אז אני הופכת באורח פלא מהומנואידית מאוזנת למדי לרכיכה בכיינית ומביכה), אבל לעתים קרובות אני מתבאסת על המשמרות הארוכות בעבודה וחושבת לי ש-"לו רק הייתי בחופש היום..." אז מה?

ומצד שני, יש לי המון ימי חופש שמרגישים כאילו עוברים מהר יותר מימי העבודה. אבל זה לא מפתיע- בחופש אני ישנה יותר, עם סדר יום די מבולגן ומכלה את עצמי לדעת בזוטות שורפות זמן.
כן, פייסבוק, משחקים בפלאפון וכל שאר הדברים האלה שמוחקים את היום והמח.

"לו רק הייתי בחופש היום..."

למה אני שואפת לפחות שעות עבודה? איך אני ממלאת את הזמן שלי בתוכן ובמעשים מועילים? ובאיזה תוכן ומעשים מועילים מדובר בכלל?

והאם זה לא עצוב לגמרי שאני משתמשת בעבודה חלקית כדי לברוח משאלות חשובות? כדי להיות פחות זמן עם עצמי?

מדי פעם בן זוגי ואני מפליגים בפנטזיה של "מה היה קורה לו היינו זוכים בלוטו". תחרות הלוטו במדינה שלו שווה בהרבה מזו שכאן וגם אין עליה מס זכיה.
אז כן, היינו מטיילים, קונים אולי בית וכמה צעצועים יקרים. ואז מה?
הוא אדם פשוט יותר ממני. לא במובן שהוא טיפש, אלא הוא פרקטי, נהנה מהכאן ועכשיו ולא מתעמק בכל מיני בורות אפלים כמוני. אני מקנאה בו מאוד על התכונה הזאת.

הוא היה שמח לו יכל לפרוש מהעבודה עכשיו וכבר היה מוצא איך למלא את הזמן ביעילות.

אבל גם אני רוצה, וכדאי שזה ירגיש כאילו אני מועילה לעצמי איכשהו.

וגם- כאן