בלוגהה

קמתי סופית ב10.

למה סופית? כי אמשלי ניסתה להעיר אותי ב7, ורק מלמלתי משהו, וחזרתי לישון.

ב8 ומשהו היא שוב ניסתה להעיר אותי,ושוב מלמלתי משהו לא ברור וחזרתי לישון.

ב9, מלמלתי משהו בקשר לזה שיש היום שעודה ובטח לא למדנו היום בכלל, היא אמרה שלא איכפת לה, צעקתי עליה קצת ונרדמתי.

ב10, היא כבר הייתה צריכה פחות לצעוק, אני די התעוררתי ונשארתי במיטה קצת, חושבת על מאורעות האתמול.

על איך שכבר הייתי מחוקה לגמרי בסביבות 10 וחצי, שלאחר כ36 שעות ללא שינה הזמן עבר מאוד מאוד לאט, על איך שכשאני לא יושנת בלילה, אני מתחילה להתייחס לאנשים קצת מגעיל יותר מבד"כ, כמו שעשיתי למנגה (מצטערת!!). אני מקווה שלא הייתי מגעילה לעוד אנשים בלי ששמתי לב...

קמתי, התארגנתי, דיברתי עם קרפלך בפלא, והיא אמרה שבאמת לא למדנו שום דבר, ושאני אתחיל לזוז כי עוד מעט הסעודה מתחילה. כשהתלבשתי, שמעתי את אמשלי ממלמלת בפולניות "יופי, אז עכשיו היא גם תפסיד שעה רביעית..." "אבל לא לומדים היום!!!!!" היא פשוט מסרבת להאמין שאפשר לעשות בבצפר עוד משהו חוץ מללמוד...

קצת לפני שההצגה התחילה, ראיתי את חג'י שהייתה לבושה כבר בבגדים של התפקיד הראשון שלה בקטעי קישור- חברת מחתרת השביעית של בצפר. היא ריססה לידי קצת מהספריי, וראיתי שהוא לא היה ממש חוטי. ביקשתי ממנה שתרסס שוב, ושוב זה לא היה חוטי. ביקשתי ממנה את הספריי כדי לסדר אותו, כי חשבתי שידעתי מה הבעיה, והיא התנגדה בהתחלה, וכשהיא הסכימה, ראיתי שמה שחשבתי שהיה דפוק בספריי, דווקא היה בסדר. חג'י הציעה שנחליף עם מישהי עם הספריי, ועשינו את זה בדרך מתוחכמת למדי.

גהה: ~קוראת לעוד מחתרתית שבמקרה הייתה בסביבה~ "אפשר שניה את הספריי שלך?"

עוד מחתרתית: "למה, את רוצה לרסס?"

גהה: "לא... נו אפשר את זה שניה?"

מחתרתית: ~מביאה לי את הספריי~

גהה: ~עושה את עצמה קוראה את המאחורה של המיכל, וברגע שהמחתרתית הפנתה את הראש, החלפתי עם חג'י שעמדה בסביבה ועשתה את עצמה לא קשורה מיכלים~ "תודה רבה" ~מחזירה לה את המיכל~.

תודו שמתוחכם.

הסעודה הייתה מוצלחת, הבאנו פלאפל, צ'יפס, פיתות, סלטים, ולא כמו השביעיות שקדמו לנו שהביאו איטריות קרות ובורקסים מגעילים.

בקטע קישור, שהיה לפני ההצגה עצמה, ירדו על השישיסטיות שזכו בפסתיכון, וגם הביאו קטע מצולם ע"י בנות השכבה, שבו כל מיני שאלות מפגרות ששאלנו את צביקה דויטש- האיש, והשיער.

המחזמר (עם הפלייבק) היה מעולה, מקסים, נהדר! הוא היה על יוסף, והוא היה מבדר עד מאוד.

התפקידים שהכי אהבתי ששוחקו שם היו:

יוסף: ששוחק ע"י תוספות שיער. זה נדוש להגיד את זה בגלל שהוא היה הדמות הראשית, אבל היא באמת שיחקה טוב.

פרעה: ששוחק ע"י רשף. היה קטע שהיא עשתה אותו אלביס, והיא עלתה לבמה עם הגיטרת פנדר על בטריות המגניבה של אחותה הקטנה של חג'י!!

אשת פוטיפר: ששוחקה ע"י אממ נו אין לי שם אליה.. בואו נקרא לה זאתי.

זה היה כ"כ מצחיק!! היא עלתה לבמה בבגדים שחורים צמודים כשמטפחת רשתית זהובה שכזאת קשורה לאגנה, ולרגליה היא גרבה גרביון רשת, ונעלה איזשהם כפכפים נחמדימים כאלה.

היא עלתה לבמה בהליכה מפתה כזאת, עינטזה (ולא עיטנזה...) כשהיה צריך והייתה פשוט... מדהימה, מצחיקה, והסיבה שביקשו מהמורים הזכרים לצאת מהאולם לפני שההצגה החלה.

כשההצגה הסתיימה, כשכמעט ולא מחאו לנו כפיים (זה בגלל שכולם בבאסה שהם לא יצליחו להתעלות עלינו!), הלכתי לברך את המופיעות.

בירכתי את חג'י (שהייתה גם בקטעי קישור, גם שר האופים וגם פוטיפר!), בירכתי את רשף, בירכתי גם חלק מהשחקניות, בירכתי את תוספות שיער.

ואז ראיתי את זאתי. רציתי להגיד לה שאני סוגדת לה מהיום והלאה, אבל הבעיה היא שאנחנו לא מדברות בכלל, ואני לא בטוחה שהיא יודעת עלי משהו חוץ מאת שמי הפרטי.

ניגשתי אליה, עשיתי לה "ווויייייי" ואמרתי לה כל הכבוד ושהיא שיחקה ממש ממש טוב.. לפני שסיימתי את המשפט היא הנהנה עם חיוך, והמשיכה לה בדרכה.

כשישבנו מחוץ לאולם בחוסר מעש בזמן שכולם פינו את הזבל, נזכרתי שהיא לומדת איתי באנגלית, ושאני אכתוב לה בגדול על הקלסר I love youuuuu!!