בסוף הלכתי לבצפר, זה היה נורא מניאקי מצדי אם לא הייתי עושה את זה.
יצאתי מהר מהבית כדי שאני לא אאחר, אמשלי הרי יצאה כבר איזה רבע שעה לפני.
כשהגעתי לשם, הם עדיין לא התחילו, וגם אחרי שהם התחילו, לקח לו עוד לפחות עשרים דקות עד שהיא הופיעה שם..
מוזר.
חוץ מזה הם בלבלו שעה את השכל, פולין בכלל לא מעניינת אותי, אפילו כשמביאים מפה.
הדבר היחיד שהיה טוב שם זאת גינצ.
היא הגיעה ללא הורים, והתיישבה לידי, אפילו שישבתי בפינה מאחורה והיא רצתה להקשיב.
כשהקקי הסתיים הלכתי לכיוון של גינצ ודיברנו על שטויות וכאלה, ואז היא אמרה לי שהיא קראה באיזה ספר שאם לוקחים קוביית סוכר וחותכים אותה עם צבת, נהיה אור כחול, והיא ניסתה את זה וזה נורא מגניב!
התלהבתי ואמרתי לה שאני אגיד לאבשלי שיקנה לי חבילה כדי שאני אראה את זה, והיא הציעה שהיא תראה לי עכשיו.
הלכנו לכיוון הבניין שלה (שהוא בדיוק בצד השני של הכביש מהבצפר) והיא הורידה למטה קופסה עם קוביות וקאטר, והלכנו לכיוון המקלט שלה, כי צריך חושך חשוך מאוד בשביל זה.
אז נכנסנו למקלט.. היא לקחה קוביה.. היא חתכה עם הקאטר..ו.. יו!! הנה אור כחול מגניב!!!
"תעשי את זה שוב!!" היא חתכה עוד כמה פעמים.. איזה מגניב!
אח"כ היא נתנה גם לי לחתוך ואממ זה נורא מגניב!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: