בלוגהה

20:45, טלפון. זאת חג'י.

"תתחילי לארוז, את באה לישון אצלי ולראות אירוויזון.. אה, ותביאי ספר מתמטיקה, אני צריכה שתלמדי אותי"

אי אפשר להתווכח עם זה.

האירווזיון עצמו היה קקה, השירים הכי נורמליים שהיו שם היו של מולדובה, ששרו על איזו ספתא (רק בגלל השיר הזה אני גאה שיש לי איזשהם שורשים משם..), תורכיה משהו רימה רימה ליי (שנתקע לי בראש). וקרואטיה, שהיה די טיפשי אבל אם מקשיבים טוב, אפשר לשמוע שם מילים בעברית וזה פשוט דורש שיתרגמו את זה. חג'י גם נורא אהבה את דנמרק.

כצפוי, השירים שהכי ירדתי עליהם הגיעו למקומות גבוהים, כמו מלטה, ולטביה ("חה! איזה הומואים...איזו כוריאוגרפיה פטתית והומואית... חיקוי מטומטם והומואי ל'more than words'").

האמת היא, שרוב הזמן, היה יותר מעניין לראות איך אבשל חג'י ואחותה הקטנה הולכים מכות..

הלכנו לישון.

או לפחות היא הלכה לישון.

היא השאירה את הרדיו פתוח כל הלילה, כי ככה מתעוררים עם מוזיקה בבוקר. אני לא נוהגת ככה בד"כ, אבל כמה קשה כבר זה יכול להיות?

מסתבר שמאוד קשה!

במיוחד כשמתרכזים כ"כ במוזיקה כמוני.

לא ישנתי יותר מדי.. אבל זה בסדר, גם ככה ישנתי מספר דו ספרתי של שעות בשבת..

בבוקר ניסינו לעשות קצת מ"מ, ללא הצלחה גדולה...בעצם לא נראה לי שהצלחנו בכלל..

אחרי שהיא ראתה מופע שנות ה70 במחשב ואני כיוונתי לה בערך את הגיטרה (המגניבה נורא! הלוואי ושלי תראה ככה יום אחד מרוב שימוש) וניגנתי קצת, דרכנו נפרדו, וחזרתי חזרה הביתה.

הדרך הייתה קשה.... וחמה.... ומייבשת..

כשהגעתי הביתה החלפתי בגדים וארזתי תיק מים שכזה, שמתי בפנים מברשת שיער, דפים במ"מ, כסף וכמובן, מילאתי אותו במים, ויצאתי לי לדרך.

תפסתי את האוטובוס שנתקע איזה 20 דקות ליד בית הקברות של נחלת יצחק (והנהג שנורא התעצבן התקשר למשטרה ואמר להם לשלוח לשם 10 ניידות שיכוונו את התנועה, כי נהגי אוטובוס תמימם כמוהו שלא יודעים שיש כאלו הלוויות המוניות מאויימים במכות ע"י הנוסעים), והגעתי לעזריאלי כדי להפגש איתו.

למדנו יחדיו למתכונות שלנו על שולחן פיקניק שכזה בפארק הירקון וכשסיימנו, חזרנו לעזריאלי כשהמטרה המקורית הייתה שאני אצטלם לתמונת פספורט בשביל דרכון ותעוד זהות.. אמא מכריחה... רק מה חבל שאני שונאת להצטלם ויוצאת מגעיל.

החבר היצירתי שלי אפילו הציע את שרותיו כזמר בניסיון לעודד אותי ולהראות שזה לא כזה נורא.

בסופו של דבר באמת יצא לי פרצוף רציני... כאילו דרסו לי את החתול!!

אחרי זה הזמנתיו לרימאצ' בהוקי שולחן (דסקיות/שאפל), וניצחתיו 7-6! יאי!! ("וואו, פתאום התמונות פספורט לא נראות לי כ"כ גרועות..").

אה, וגם קניתי קליק אקסרה לארג' אדום יאמי יאמי!

וככה נגמר לו יום נחמד ומגניב ויאי...

מעכשיו, מתמטיקה!